היי אני אלי פתאל ואני בכיתה ט💕

השבועיים האחרונים בסאמר סקול היו חוויה שאני אדאג לזכור לנצח. הגעתי לשם עם הרבה ציפיות, אבל מה שקרה בפועל היה הרבה יותר מרגש ממה שיכולתי לדמיין. כבר מהיום הראשון הבנתי שאני נמצא במקום מיוחד – ילדים מכל העולם נפגשו במקום אחד: מפורטוגל, צרפת, סין, יפן, אוקראינה וגאורגיה. השוני בינינו הפך את כל החוויה למרתקת – כל שיחה, כל משחק, כל טיול הרגיש כמו מסע קטן אל תרבות אחרת.

הימים היו מלאים בפעילויות שונות – טיולים בטבע, סדנאות יצירה, משחקי ספורט ותחרויות קבוצתיות. בכל פעם שהיינו בפעילות משותפת, גיליתי דברים חדשים על החברים שלי ועל עצמי. לפעמים הייתה שפה משותפת, לפעמים רק תנועות, מחוות וחיוכים – וזה היה מספיק. למדתי להקשיב, להבין, ולמצוא דרכים לתקשר גם בלי מילים.

האוכל היה אתגר מעניין. בתחילה לא כל המאכלים התאימו לטעם שלי, אבל עם הזמן למדתי לנסות ולהתנסות, והפתעות טובות צצו לאורך הדרך. התברר לי שלפעמים חוויה טובה היא לא רק מה שמוגש על הצלחת, אלא כל מה שמקיף אותה – השיחות, הצחוקים, והשיתוף עם חברים חדשים.

אבל החלק שהכי זכור לי הוא האנשים. הכרתי ילדים עם סיפורים חיים שונים לגמרי מהשלי, ולמרות שהיינו שם רק שבועיים, נוצרו קשרים אמיתיים. בכל יום למדתי משהו חדש על העולם, על תרבויות שונות, על סבלנות ועל חברות.

בסיום, כשאני מסתכל אחורה, אני מבין שהסאמר סקול לא היה רק חופשה או חוויה כיפית – הוא היה מסע של גילוי עצמי, של פתיחות ושל יצירת זיכרונות ייחודיים. למדתי כמה חשוב להיפתח לחוויות חדשות, להקשיב ולהבין אחרים, ולמצוא שמחה גם בדברים הקטנים. אני חוזר הביתה עם תיק מלא בזיכרונות, חיוכים וחברויות חדשות – ואולי עם רצון קטן כבר להתחיל שוב.