סיכום יום אחרון – קיימברידג' קבוצה 2 2025!

הבוקר נפתח בארוחת הבוקר האחרונה שלנו יחד, עם דמעות בגרון. אחרי שסידרנו את כל החדרים, השארנו אותם מבריקים, יותר נקיים מביום שקיבלנו אותם (אין עלינו!).

משם המשכנו לפעילות סיכום מרגשת ומצחיקה, בהתחלה כולנו חתמנו על הדגלים אחד של השני ורשמנו ברכות שיישארו כמזכרת לנצח נצחים. כל אחד שיתף בחוויה שתישאר איתו תמיד, והתקיים טקס "אוסקר" חגיגי במיוחד (ממליצות לשאול את הילדים איזה פרס הם קיבלו!). לסיום קראנו להם את הקטע "האנשים הזמניים" של נועם חורב, שמסביר במדויק את תחושת השליחות שלנו: להיות האדם הנכון, בזמן הנכון, במקום הנכון, ולדעת שגם כשהילדים כבר יגדלו ולא יצטרכו אותנו, אנחנו נמשיך אל הילדים הבאים (נני מקפי זה אנחנו).

לאחר מכן, ישבנו יחד בבית קפה עם רשני המדריכה מסקוטלנד, שהפכה לאחת מאיתנו, למרות שהיא לא נקשרת בקלות, הילדים שלנו הצליחו לכבוש את ליבה.

הפרידה הקשה מהחברים האיטלקים לא איחרה להגיע, חיבור עמוק שגרם לכולם לבכות, אבל כבר יש תוכניות למפגש המשך בסיציליה.

קמפוס דאגו לנו לארוחת פיצות חגיגית על חשבונם, ומשם יצאנו לשדה התעופה, נרגשים לחזור הביתה, אך גם עצובים שזה נגמר. הטיסה עברה נפלא, צוות אל על היה מעולה, והילדים שלנו, כמו תמיד, הוכיחו בגרות ואחדות- גם לאחר הנחיתה, כשהמזוודות התחילו להגיע, הם חיכו לכולם, עד שיצאנו יחד, כמו שהתחלנו (למרות שההורים חיכו ממש מחוץ לשער).

במפגש עם ההורים לא נשארה עין יבשה. התרגשנו לספר לכם על הילדים הרגישים, האכפתיים והמיוחדים ששלחתם איתנו למסע הזה. תודה לכם, הורים מדהימים, על החינוך והאהבה שהשקעתם בהם, בזכותכם זכינו לחוויה בלתי נשכחת.

תודה לכם, ילדים אהובים שלנו. אולי אתם עוד לא מבינים את זה, אבל כל מה שאנחנו היינו- היה בזכותכם. זכינו לקבל קבוצה שכל ילד בה היה חלק חשוב במערכה, ואנחנו כבר מחכות כל כך לראות אתכם ולהיפגש.

תודה על מסע מרגש, תודה על שהגעתם עם לב פתוח שאנחנו יודעות שזה לא תמיד קל, אנחנו תמיד פה – גם כשכבר אין סאמר סקול. 
אוהבות אתכם תמיד,
שירן וסתיו ❤️