Y Country Camp 26.7.2010
טיול הקנו החווייתי והמסעיר
הורים יקרים,
אתם בטח ממש סקרנים לשמוע על טיול הקנו החווייתי והמסעיר שעבר עלינו.
כעת, לאחר התאוששות קלה, אפשר להתחיל ולספר אז ככה: ביום שני בבוקר יצאנו ילדי סומיט ומסדה המקסימים לטיול של שיט סירות קנו (איתמר, דניאל, שחר, עדן, טל, אלה, אלון).
אכלנו ארוחת בוקר מוקדמת במיוחד (7:00) והעמסנו את מטלטלינו על שני אוטובוסים.
לאחר נסיעה של 4 שעות שלימות הגענו לאתר ממנו מתחילים. היינו קצת בהלם כאשר מדריכי הטיול הורו לנו להתחיל ולסחוב את סירות הקנו הכבדות מרחק של חצי קילומטר ולהורידן על החוף של האגם.
האגם הינו גדול מאוד, גדול פי 30 מהכנרת הקטנה שלנו, ומלא באיים קטנים וגדולים.
סירת קנו הינה באורך של 4 מטרים, רוחבה מטר וחצי והיא עשויה מקורות עץ מלא (דמיינו לעצמכם...) בקיצור-כבד, כבד מאוד.
סוחבים אותה (הקנו) כארבעה אנשים מעל לראש כאשר הראשון מנווט. כאשר סירת הקנו נמצאת במים היא אינה יציבה כלל, כל גל קטן יכול להפוך את כל יושביה במידה והם אינם יודעים כיצד לחתור או לייצב עצמם. במיקרה שלנו היה מזג אוויר די חורפי, רוחות עזות וגשם. ובכן, כפי שאתם וודאי יודעים, לא אני ולא ילדיכם חווינו שיט קנו בארץ ישראל, על כן אין אנו יודעים כיצד לחתור או להתייצב כראוי.
אתם יכולים וודאי לנחש את התוצאה.... נכון מאוד, התהפכות ולא רק אחת כזו, חלקנו יותר ברי מזל וחלקנו פחות, זה תלוי במיקום בסירה ובאריזה היבשה של החפצים.
אפשר להגיד שהייתה זו חוויה יוצאת דופן. כולם לקחו את הרטיבות בקלות.
המדריכים הבינו שעליהם להעביר אותנו קורס מזורז בחתירה וניווט. לאחר הלמידה הקצרה היה כבר הרבה יותר קל.
חתרנו במשך שעה קלה והגענו לחוף אחר, החננו את הקנו, פרקנו את התיקים הגדולים והתחלנו להקים את האוהלים. בינתיים, המדריכים האחרים הכינו את ארוחת הערב שכללה אורז, בשר וירקות (ליקקנו את האצבעות).
הבערנו מדורה, על אף הגשם שלא הפסיק לרדת, וישבנו להתחמם סביבה. כולנו (הילדים הישראלים, הקנדיים, המדריכים ומדריכי הטיול) היינו סחוטים מעייפות ושכבנו לישון.
למחרת בבוקר, היום השני לטיול, קמנו מאוחר והכנו ארוחת בוקר של פנקייקים עם מרשמלו, שוקולד, סירופ מייפל וריבה – פצצת קלוריות אמיתית.
החלטנו לצאת לגיחות קצרות על הקנו. למזלנו המים היו רגועים, האגם נראה כמראה.
השקט, הרוגע והשלווה הם מאוד ייחודיים.
היה מזג אוויר מושלם, לא חם ולא קר, השמש הפציעה מבעד לעננים במעין "תמונת בריאה" של העולם. אחר הצהריים החליטו המדריכים שכדאי לנו לעבור לחוף נוסף, כמרחק של חצי שעה חתירה מהחוף בו היינו, כדי להיפגש עם שאר מדריכי הטיולים וקבוצותיהם.
התחלנו לארוז את חפצינו במהרה, שכן זה היה מרוץ כנגד הזמן, החשיכה התקרבה וכשאין אור שמש לא ניתן לנווט, משום שאין תאורה על החופים.
לבסוף ניצחנו את החושך והגענו אל החוף האחר, התמקמנו בשנית, הכנו ארוחת ערב שכללה נקניקיות מוקפצות בסוכר חום, ירקות ואורז (ממליצים בחום על המתכון, ניתן להוסיף רוטב טריאקי J).
לאחר ארוחת ערב ושטיפת הכלים באגם, קיימנו מדורת שבט בה כל אחד סיפר זיכרון אחד משמעותי, וכמובן שאכלנו שוב מרשמלו צלוי.
אחד המדריכים הבכירים נתן לאלון ציון לשבח שכן הוא הצטיין מעל כולם (100 חניכים) בחתירת הקנו וכן לא התלונן אפילו פעם אחת. לאחר מכן פרשנו לאוהלים וישנו שינה עריבה ובעיקר יבשה.
למחרת בבוקר השכמנו קום, ארזנו צ′יק צ′ק, העמסנו את דברינו חזרה על סירות הקנו והתחלנו בחתירה כנגד הזרם שהייתה קשה.
לבסוף כל סירות הקנו הגיעו אל חוף מבטחים כאשר אף לא אחת התהפכה. השתכללנו קצת J!!!! החזרנו את סירות הקנו למקומן, אכלנו ארוחת בוקר, העמסנו את התיקים על האוטובוס ויצאנו חזרה לנסיעה של 4 שעות חזרה אל המחנה שלנו עייפים אך מרוצים.
הגענו בשעה 16:00 ,שעון קנדה, התקלחנו, לאחר ששלושה ימים לא שמענו את המילה סבון וכמובן ששוב אכלנו, הפעם ארוחת ערב.
אפשר לסכם את הטיול כחוויה פיזית וכן קולינרית. היה לנו מאוד כיף ומיוחד.
היום יגיעו טלפונים מהילדים, הם בטח יספרו לכם יותר לפרטי פרטים.
יפעת נמצאת כעת בטיול לאוטווה עם השיכבה הבוגרת של הילדים (יאיר, רן, יותם, גיא, שי, טל, עדי וקארין), לכן הטלפונים מהם יגיעו ביום שישי אחר הצהריים, שעון ישראל.
רק כדי לסבר את האוזן, הם הלכו היום לסרט ועשו שופינג בקניון גדול. המשיכו לשלוח לילדים פקסים, הם מאוד שמחים לקבלם, אתם יכולים לרשום גם כמה מילים במייל ואנו נדפיס זאת כמו מכתב. זה אפילו יותר מומלץ וכדאי להורים שמטיילים בחו"ל ולא יכולים לפקסס.
מקוות שגם עליכם הימים עוברים בכיופים
יפעת והילה
