שיפלייק 12.7.2009
Day 6 & 7
ווואוווו!!!
אילו יומיים מתישים ומטורפים !!
אני ממש חוששת. אני לא חושבת שאפשר יהיה להנות יותר ממה שנהננו ביומיים האחרונים. כמות הדמעות שזלגו פה מרוב צחוק היא לא נורמאלית.
הילדים מאושרים מידי. אני לא יודעת אם יהיה אפשר להמשיך ככה... אני ממש מודאגת...
אני לא יכולה לשתף אתכם בכל הבדיחות הפרטיות כי זה לא יגמר, אבל אני כן יכולה לספר שהדינאמיקה בקבוצה פשוט מדהימה. האנגלים והקבוצות הזרות לא יודעים איך לאכול אותנו.
כי מה הם יכולים להגיד לנו אם אנחנו מתפקעים מצחוק בטירוף בחדר אוכל ? שזה לא יאה להיות כל כך מאושרים ? שיותר מידי צחוק עלול להזיק ??
בכל אופן, מלבד החשש של הילדים כי מכניסים להם למזון סם צחוק, עברו עלינו שני ימים עמוסים בחוויות.
אתמול היינו בלונדון.
ב- 9 בבוקר יצאנו וב- 9 בערב חזרנו.
התחלנו בשייט קצר על התמזה, ירדנו בבניין הפרלמנט והביג בן, הלכנו לארמון המלכה, הצטלמנו המון והמשכנו ללכת לכיוון רחוב אוקספורד.
שם בילנו שעתיים וחצי בבזבוז מיטב הונכם על בגדים, נעליים, צעצועים ומתנות. למרות שהיה יחסית הרבה זמן, רובנו הרגשנו שזה לא היה מספיק, אבל לשמחתנו ולצער כיסכם יהיה לנו עוד מספיק הזדמנויות להשלים פערים.
לאחר מסע השופינג המשכנו לכיוון מדאם טוסו.
אומנם היינו כבר שפוכים מעייפות, וחששתי שלילדים לא יהיה כוח למקום, אבל הם התלהבו מאוד ולא הפסיקו להצטלם עם בובות השעווה.
הם כל כך התלהבו, שכמה מהם החליטו לעמוד דוממים ולקוות שיאמינו להם שהם עצמם בובות... זה לא ממש עבד...
אחרי המוזיאון חזרנו לקולג'.
בנסיעה חזור ציפיתי שכולם פשוט ישפכו וירדמו במהרה. אך לא ולא.
האנרגיה שלהם לעולם לא אוזלת. למרות היום המתיש, הם לא נחו לרגע גם באוטובוס.
כשחזרנו למחנה, ציפיתי שהם כולם יפלו למיטה. אבל לא.
הם שוב מצאו אנרגיות ולא דממו לשניה.
אני חיה עם האנרגיה הזו שלהם בשלום בשבועיים הקרובים.
אבל אני בהחלט לומדת להעריך אתכם ההורים מחדש. כל הכבוד.
והיום... היום נסענו לפארק השעשועים צ'סינגטון.
היה פשוט מעולה !!!!! חבל הזמן.
אין לי דרך לתאר עד כמה נהננו. לא רצינו לעזוב.
המתקנים היו מעולים, כמעט לא היו תורים לרכבות הרים, האווירה היתה חיובית ומזג האוויר היה מעולה (גם בלונדון דרך אגב התברכנו במזג אוויר משגע).
ולמרות כל הכוחות שהילדים פרקו על המתקנים ובהתרוצצות ממקום למקום, הם עדיין לא התעייפו ובנסיעה חזרה ובחדרים בקולג' הם פשוט המשיכו עם הצחוקים והקטעים שלהם.
ברגעים אלה ממש הילדים משתתפים בחידון רב תחומי, בתקווה שהם יתעייפו וילכו לישון בקרוב. למרות, שכמו שכבר חוויתי, אין מצב שזה יקרה.
אבל חלילה שזה לא ישמע לכם כתלונה, ההפך - אני מאושרת מהאנרגיה העצומה הזו ! אני מטורפת על הילדים שלכם. הם מדהימים ומקסימים. התחברתי אליהם מאוד וקשה לי למחוק את החיוך מהפנים כשאני איתם.
אין, אין מילים.
אבל עד שבוע הבא, יהיו לי עוד המון עידכונים וסיפורים.
אז נשתמע...
עדי.