אני עדיין לא מאמינה שהייתי שם בכלל...
אז ככה:ביום הראשון נפגשנו בשדה התעופה והתחלנו בטיסה ובמקרה ביום של הטיסה גם היה לי יום הולדת אז חגגתי עם כל הילדים שהיו איתי בקבוצה.
מהטיסה עברנו לאוטובוס שהסיע אותנו במשך כמה שעות עד למעבורת.
שטנו במעבורת ודיברנו והכרנו אחד את השני יותר טוב, ומהמעבורת חזרנו שוב לאוטובוס עד שהגענו למרכז "ליטל קנדה".
שם קיבלו את פנינו המדריכים האנגלים הם הראו לנו את המקום וסיפרו לנו מה הולך להיות לנו...
אחר כך המדריכים הובילו אותנו אל החדרים נתנו לנו את המפתחות והתמקמנו.
בשעה שש בערב הלכנו אל ארוחת הערב ואחריה הלכנו לבריכה ושיחקנו ונהננו.
כשחזרנו חזרה לחדרים ונכנסתי לחדר הבנות הפתיעו אותי עם בלונים ושרו לי לכבוד היום הולדת שלי ומאוד הופתעתי ונהנתי, וכך עבר לו היום הראשון.
בכל השבועיים עשו לנו פעילויות ממש כייפיות שנהננו בהם כמו: jaint swing, Jacob's Ladder....
וכמובן שגם בכל יום למדנו אנגלית עם המורים עשינו מבחנים בתחילת בלימודים ובסוף הלימודים.
לקראת הסוף יצאנו ללונדון שם ביקרנו ב"מאדם טו סו", לונדון איי: עלינו על הגלגל ענק ראינו את הביג בן ונורא התלהבנו מהמראה של לונדון.
במשך כל הטיול התחברנו אחד לשני, דיברנו אחד עם השני, גם רבנו אבל בעיקר נהננו ושמחנו.
כך הגיע לו היום האחרון לא רצינו לחזור, לא רצינו להיפרד והבטחנו שנשמור על קשר וניפגש גם אחרי החוויה המדהימה הזאת שאנחנו לא נשכח אותה לעולם!
וכך חזרנו שוב לארץ להורים,למשפחה, לחברים,לבית...
מאז שחזרנו אנחנו מדברים כל יום כל היום ואנחנו כבר מתכננים להיפגש.
אני גם מרגישה שעברתי שינוי גם במחינת שיפור האנגלית וגם שנפתחתי מהר מאוד לכולם והתחברתי שאני כמעט בטוחה שזה לא היה קורה אם לא הסאמר סקול.
אני מאוד ממליצה לכל אחד לנסות את החוייה שאני לא ישכח אותה.
מקווה שנזכה במפגש,
אנה גורביץ'
