מקס

קשה לי לקלוט שזה נגמר..

בהתחלה לא ידעתי באיזה מרכז לבחור, אך לאחר ההתלבטות בחרתי בבאת', בחירה שאני לא מתחרט עליה וגם מאושר שעשיתי. במשך שבועיים למדתי להכיר אנשים מדהימים, איתם ביליתי כמעט כל הזמן.

התחלנו את המסע כשאנחנו כמעט ולא מכירים מלבד המפגש והקבוצה בוואטסאפ.

מתרגשים כולם מהעתיד לקרות, נהנו מהפעילויות במרכז (ביניהן שברתי ביצה על אחד המדריכים ) , נסענו למקומות שונים והתחברנו עם אנשים שונים מהעולם.

למזלנו, התחברנו עם שני מדריכים מדהימים של ארדמור - דוריאן וזואי, שהיו איתנו בפעילויות ומעבר ובילו איתנו גם בערבים, ועוד התמזל מזלנו שקיבלנו את הדס כ-Group Leader שלנו, שייעצה לנו, עזרה לנו, וגם הייתה חלק בלתי נפרד מהקבוצה.

אז במהלך השבועיים האלו הספקנו להכיר את המרכז, לנסוע ללונדון כמה פעמים (ובה וטיילנו ברחובותיה, שטנו על התמזה ועלינו על העין הלונדונית בפעם אחת, ובפעם האחרת היינו במדאם טוסו - מוזיאון בובות שעווה של אנשים מפורסמים שכמעט עם כולם הצטלמנו ולאחר מכן הלכנו למחזמר "מאמא מיה" שבו שרנו ורקדנו כל הקבוצה),

נסענו לבריסטול לטייל קצת ולעשות קניות, לרדינג ביום האחרון שבו טיילנו עצמאית במשך כמה שעות ונרגענו קצת לפני הטיסה, וכמובן הסתובבנו בעיר באת' שגם בה, איך אפשר שלא, עשינו את רוב הקנייה הגדולה ברשת "פריימארק".

תוך זמן כל כך קצר למדנו להכיר אחד את השני והתחברנו ברמה שלא הייתי מאמין שאתחבר כך לאשים בתקופת זמן שכזו. הרגשנו חופשיים, משוחררים ועשינו מה שבראש שלנו. בקיצור, בתקופת זמן הזו, הפכנו למשפחה בלתי נפרדת, שהפכה את חווית הסאמר סקול בשבילי לחוויה בלתי נשכחת, תקופה שתמיד אשמח להיזכר בה.

כבר מתגעגע לכולם ותודה לקמפוס על החוויה המדהימה שעברתי!