כשהתקשרו אלי וסיפרו לי על התחרות בכתיבת סיפור יומן מסע חשבתי לעצמי מה אני כבר יכול לכתוב ?
והנה אני מעלה את החוויה בראשי האותיות זורמות בקלילות עם חיוך על פנים.
טוב, אז הכל התחיל כשקיבלתי מתנה לבר מצווה מסבי, נסיעה לסאמר סקול.
ההתלבטות היתה כמובן לאן והפחד בעיקר איך אני אסתדר, עם מי אתחבר אני נוסע לבד ...
ובאמת בפגישה הראשונה לפני הטיסה ראיתי פרצופים לא מוכרים ומדריכה אחת שניסתה לחייך כל הזמן ולהרגיע, בעיקר את ההורים.
וכך אחר שבוע מצאתי את עצמי נפרד מההורים בשדה התעופה והולך עם הילדים שאני לא מכיר, בדרך לטיסה ארוכה ורחוקה מאוד מהבית.
מה אני אגיד לכם, היה שווה כל רגע.
כשהגענו לניו יורק ראיתי נופים לא מוכרים ואחרי הנסיעה של 6 שעות בהם הנהג הספיק להתבלבל ולקבל 2 דוחות הגענו לבוסטון.
הקול׳ג בבוסטון היה מדהים, עצים וסנאים שקופצים מהם, דשאים רחבים וארנבות ששוטטו בכייף ונחל שעבר ממש מול עם ברווזים שקפצו במים.
כעבור יומיים, לאחר שהתרגלתי לשעות והמצב, התחלתי להכיר ילדים חדשים, הן מהקבוצה והן מקבוצות שונות מהעולם, למרות היתי ילד ביישן.
למדנו כל יום בבוקר אנגלית, ולאט הרגשתי שאני משתפר בהרחבת אוצר המילים.
אחר הצהריים התפננו לפעילות מחוץ לקול׳ג, לעיתים עם חברים בארצות שונות ולעיתים גם רק אנחנו האישראלים.
החויות בלתי נשכחות: שייט לווייתנים, פארק six flags, האקוריום, אוניברסיטת הרווארד ואיצטדיון ה Red Sox.
אחרי שבועיים, הגיע הזמן לארוז ולהמשיך לתחנה הבאה, ניו יורק.
בדרך לניו יורק עצרנו באוניברסיטת ייל המפורסמת.
ניו יורק, מה אגיד לכם, שונה לגמרה מבוסטון. בניינים גדולים, עיר שוקקת חיים גם בלילה מיליוני אנשים ברחובות.
הספקנו כמובן גם ללמוד ולטייל.
הינו בהצגה בברודווי, פסל חירות, הגרנד זירו, וול סטריט, השדרה החמישית, סנטרל פארק ועוד הרבה בהרבה.
טוב, אז הגעתם לסוף המכתב. בטח הבנתם שהגעתם למקום הנכון . תצטרפו גם אתם לסאמר סקול הבא !
ולא אני לא פרסומת מהלכת של קמפוס.
אני פשוט ממליץ לכם על החוויה מפחידה בהתחלה אך מהנה, מבדרת, מלמדת ומבגרת שתשאיר לכם טעם של עוד ותישאר איתכם לכל החיים.
רועי גיסמן היה ב 2014 בבוסטון !
