היי אני נוגה רוטמן,בת 16 מbath.
אי אפשר להסביר מה עברנו שם בסאמר סקול, אי אפשר להסביר בפסקה
כזו את החוויה המטורפת שעברנו (כולנו).
כל אחד שם עבר משהו שונה, הכיר בסופו של דבר את אותם אנשים ועם זאת
כל אחד בדרך שלו-בדרך אחרת..
אני יכולה לנסות לתאר את החוויה באופן כללי:
הגעתי עם שתי חברות, גל (אחת מהן) הציעה לי לטוס איתה לסאמר סקול..
עד הרגע של הטיסה לא ממש הבנתי שאני באמת טסה ללונדון, זה תמיד הרגיש לי כמו חלום של גל שאני משתתפת בו.
הגענו לבאת' כל אחד קיבל חדר מעולה והתחלנו את השגרה שלנו למשך השבועיים הבאים.
ההתחלה שם היתה קשה-פתאום אתה מבין שאתה לבד בארץ אחרת בלי המשפחה ובלי חברים מהארץ למרות הקבוצה הישראלית שנמצאת איתך שם ואז מתחילה ההכרה שלך וההסתגלות שלך בארץ אחרת.
החשש היה לגבי עם איזו קבוצה אני הולכת להיות, איך אני אתקשר עם האנשים
כשהכלי היחיד שלי לתקשורת זה אנגלית, עם איזו מדריכה אני אהיה וההסתדרות להיות לבד
בארץ אחרת.
באמת היה קשה כל החששות התחזקו אבל לאט לאט ככל שהמסע המשיך החששות נעלמו והתחילה חוויה מיוחדת.
המדריכה (הדס) היתה מקסימה היא הייתה יותר ממדריכה שלנו היא הייתה חברה שלנו!
הקבוצה התגבשה ממש מהר והשפה האנגלית השתפרה יותר ויותר ולא היוותה איום בהתחברות שלי עם אנשים מחול.. הפעילויות האוכל היציאות מהאוניברסיטה בערך הכל גיבש אותנו כל כך וגרם לחוויה הזו להיות כזו בלתי נשכחת!