היי, קוראים לי ליאם בן יהודה ואני בת 16 מפתח תקווה. אני רוצה לספר על החוויה המדהימה שהייתה לי בסאמר סקול.
כבר מהמפגש חשבתי איך יהיה שם, מה נעשה, לאן נלך, את מי נפגוש אבל לא חשבתי שזה יהיה טיול כ"כ כיף שאני עד עכשיו (חודשיים אחרי) אחשוב עליו ואדבר עליו כאילו שזה היה אתמול.
הטיול התחיל ביום ראשון, ביום של הטיסה כשנפגשנו עם כל הקבוצה של השבועיים. התחברנו מהר מאוד עם כולם כאילו שאנחנו מכירים הרבה יותר משבועיים.
במטוס, התרגשנו מאוד ממה שמצפה לנו ברידינג.אני ותום, חברה שלי שבאה איתי לסאמר סקול קיבלנו כרטיסי ישיבה רחוק מכל הקבוצה אך למרות זאת הטיסה עברה לנו מאוד מהר, והצטלמנו, שיחקנו, שרנו,צחקנו וקמנו לכולם הרבה במהלך הטיסה עד שנחתנו בלילה בלונדון.
ירדנו מהמטוס כקבוצה אחרי כל האנשים, הלכנו לקחת את המזוודות ולאחר מכן לאוטובוס שלקח אותנו לאוניברסיטת רידינג.
הגענו לחדרים מאוחר בלילה. אני הייתי עם תום,תימור,לינוי, יובל, מאי ועדי בדירה ולכל אחת היה חדר לבד ומטבח משותף שבו נפגשנו כל הבנות, ישבנו ואכלנו.
היום הראשון עבר מהר מאוד וכבר התחלנו את היום השני שלא ידענו למה לצפות. ידענו שיש פעילויות ספורט אך לא ידענו איזה פעילויות ומה צריך ללבוש, לכן באנו ספורטיביות אחרי שעה שלמה של התלבטויות בבוקר והלכנו לחדר אוכל לאכול ארוחת בוקר (בארוחת בוקר היו לנו צנימים עם שוקולד, קוראסונים,קורנפלקס,יוגורט ושתיה חמה).
לאחר ארוחות הבוקר היו לנו פעילויות ספורט רבות ומגוונות (כמו בייסבול,רוגבי,טניס,הוקי, כדורגל,כדורסל, כדור עף, בדמינטון ועוד) שחלקן אני חושבת שלא הייתי משחקת אם לא הייתי בסאמר סקול.
ביום השני למשל,שיחקנו בכדור עף ובכדורגל ולאחר מכן הלכנו לאכול ארוחת צהריים (שכללה ציפס, ספגטי, ובשרים שונים כמו המבורגר או עוף ועוד וסלט ומרק ליד) אחרי הארוחה הייתה לנו הפסקה שבה דיברנו עם ילדים מאיטליה ואז הלכנו לכיתות לעשות מבחן שימיין אותנו לכיתות לימוד.
בסוף היום השני, הייתה לנו פעילות ערב שאחריה נשארנו לדבר בחוץ עד שהיה צריך ללכת לחדרים.
ביום השלישי, לאחר ארוחת הבוקר הלכנו לבריכה לשעה וחצי במקום פעילות ספורט ואז לשעה וחצי של משחק כדורסל. אחר כך אכלנו ארוחת צהריים וחילקו אותנו לכיתות. בכיתה שלי היינו ארבעה ישראלים והיינו עם איטלקים ויפנים.
בערב הייתה לנו פעילות ספורט שבה הכרנו את הילדים מהארצות השונות.
יום אחרי, בבוקר, יצאנו לטיול בטירת ווינסדור וחזרנו בצהריים ללימודים ולפעילות ערב. במשך הזמן שהיינו שם לא הרגשנו עייפות משום שכל הזמן היינו בפעילות
היו לנו פעילויות שונות בכל יום בערב כמו ערב כשרונות צעירים, סרט, קראיוקי, מלחמת מים, מסיבות ועוד.
בקרנו גם במקומות רבים באנגליה למשל באוקספורד, בטרופ פארק, ברידינג(ששם הלכנו למוזיאון והיה לנו זמן קניות), במוזיאון השעווה(מדאם טוסו), במחזמר של מלך האריות. הלכנו גם ל- אי לונדון ולסיור רגלי בלונדון.
זאת הייתה חוויה מדהימה ואני ממש שמחה שלקחתי חלק בסאמר סקול ושהכרתי את הקבוצה המדהימה שהייתי איתה שם.
אני ממש אתגעגע לכל הפעילויות שלנו כל יום, לערבים שישבנו בחדרים וארגנו קבוצות תמיכה או שסתם ישבנו לאכול בחדרים ובמטבח ובלילה האחרון רצינו לישון כל הבנות במסדרון של החדרים עד שאמרו לנו שאסור, למדריכים, לתום, שהיו לנו את הריבים הכי הזויים שיש (ושבגללה נפלתי על הרצפה באוטובוס) והיה לי ככ כיף לעבור את החוויה הזאת איתה, ללינוי שישבנו ארבעים דקות עם פה פתוח וניסינו לזרוק נייר לפה ואף אחת לא הצליחה, לאתאר שלמדה אותי להכין ספינה מקיפולי נייר, ליובל שכל יום היה לה סיפור חדש לספר לנו ושתמיד התעצבנתי עליה שהיא העירה אותי בבוקר, לתימור שחרפנה אותי עם השיר תמיכה עליה שאני עד עכשיו לא מצליחה להוציא מהראש, למאי שגרמה לי לא להרגיש היחידה שנטשה (המורה) צועקת עליה כל שניה, לעדי שכל בוקר אני היא ותום יצאנו אחרונות לחדר אוכל ותמיד התארגנו וקמנו הכי לאט, לנועה שגיליתי שהיא גם מפתח תקווה ואפילו שיכולנו להכיר בחוג סוסים, לגני התלמידה שלי שבגללה כולם קראו לי שוקיסטית, לרוני, הבשית המגניבה עם השם משפחה הבריטי שאני חולה עלייה, למאיה, הערבייה שלימדה אותי מילים בערבית ושהתחברנו ממש מהר, לעדן, שלא ידעתי איך לקרוא לה- עדן או אהדן ובסוף החלטתי לקרוא לה עדן, לנטע עם המצלמה המגניבה שרק מחכה שיוכל להיות לה וואיפי ורניה ולינה, הבנות הראשונות שהכרתי מהקבוצה שאני ותום לא ידענו את הדרך למפגש קבוצה ועקבנו אחריהן, לנועם ונועם שהיו איתי בכיתה והיה ממש מצחיק איתם, באסל שאנחנו עדיין מחכים שישחוט לנו כבש, רז האיילתי שתמיד מצלם, לגיא המתחשב, לאור שאוהב מסאגים ושהפרענו לו לישון כל הנסיעה באוטובוס, ולאביב שהיה בין היחידים שחשבו שלי ולתום יש כשרון בחיבור שירים,ואפילו לשיעורים. אני לא אשכח את השבועיים האלה ואני ממליצה לכולם ללכת לעבור גם את החוויה הזאת.
