| |
|
|
|
שלום
מדריכים מעדכנים מהשטח
סאמר סקול יומן מסע הוא המקום לקרוא את סיפורי המדריכים בזמן אמת.
כל שנה בזמן אמת המדריכים מדווחים מהשטח, מה עשינו היום, כל הצחוקים שהיו, סיפורי אהבה חדשים... תקראו ותבינו באמת מה זה סאמר סקול !
חניכים יקריםהספירה לאחור החלה!!!!!!!עוד שלושה ימים אנחנו נפגשים בנתבג ויוצאים למסע שלנו!!!אז קודם כל ...
קרא עוד
|
-
- כינוי:
שיר
- מרכז: קיימברידג′ קלייר קולג'
- יצאתי בקיץ: 2014
-
טובב אז אני שיר ברימר בת 15 ...
היי אני ספיר מרץ מחיפה ...
היי אני שיר דקלו, בת 15 מהוד ...
היי!! אני ליאור ויצאתי השנה ...
שלום לכולם!שמי דיאנה ז'וראבלוב ואני ...
סאמר סקול קיימברידג 2014
היי ...
טובב אז אני שיר ברימר בת 15 מתלמי יפה ויצאתי לסאמרסקול במרכז קיימברידג' קלייר קולג' , אין מצב בעולם שאני באמת יצליח לתאר את החוויה הזאת במילים אבל ננסה,
טובב אז ככה קודם כל הכי מוזר לי בעולם להיות פעם ראשונה לא זאת שקוראת סיפורים של אחרים אלה באמת כותבת סיפור מהחויה שהייתה לי , אני מכינה אותכם כבר זה עומד להיות חפירה אבל אני פחות יחפור על מה שהיה שם כאלו מה עשינו בכל יום כי את זה אתם הולכים לקרוא בעוד הרבה סיפורים אחרים אלה יותר יסביר מה הסאמר סקול היה בשבילי וכאלה,
טוב אז ככה הכל התחיל שבסוף הקיץ ראיתי ששתי ילדות בפייסבוק העלו תמונה מהסאמר סקול בקיימברידג' ופשוט ניכנסתי לאתר והתחלתי לחקור על זה ופיתאום התלהבתי ממש התחלתי לקרוא את כל הסיפורים מלא פעמים וכל כך חיכיתי לזה ומשם התחיל מסע קשה שניקרא מסע חפירות להורים פשוט חפרתי וחפרתי וחפרתי וחפרתי להורים שלי על זה עד שבסוף שבאמת שאין לי מושג איך , הם הסכימו!!
ככה זה יצא שנירשמתי ממש בתחילת השנה בין הראשונים והקבוצה במהלך השנה גדלה וגדלה ואחרי המפגש הפכנו להיות כמעט 50 ילדים בקבוצההה!!
בהתחלה הכרתי את כולם אבל אחרי שחזרתי מטיול ושלא הייתי הרבה זמן בוואטסאפ
פיתאום ראיתי שלא שאני לא מכירה מלא ילדים ומשם התחילו החששות שלי,
בגלל שנסעתי לבד פיתאום התחלתי לחשוב על איזה מלחיץ אם אני לא יתחבר כאילו ידעתי שאני בן אדם שמתחבר בקלות אבל ראיתי כל כך הרבה ילדים פיתאום וחשבתי איך לעזאזל אני הולכת להתחבר עם כולם? איך אני יסתדר בלי חברות המשפחה והכל? ועוד בחול!!
פיתאום חשבתי על זה שכניראה אני בקושי יהנה והדבר היחידי שאני יזכור טוב זה רק שקניתי הרבה ( לא שזה לא דבר טוב לקנות אבל לא שקיוותי לו ) ואז הגיע היום הגדול של הטיסה!!
וואי אני לא ישכח איך התרגשתי כולם ניסו לישון לפני ואני ידעתי שחבל סתם לנסות כי אין מצב שאני יצליח! הגעתי לשם ראיתי כמה בנות שהתחברתי אליהן בוואטסאפ ופשוט בכל היום הראשון חטפתי שוק כאילו אין הכי לא האמנתי בעולם שאני יצליח להתחברכל כך לכל הילדים האלה חשבתי שהזמן הולך לעבור לי כל כך לאט
ואחרי היום הראשון בכלל חשבתי שזה יהיה לי לאט בטירוףף אבל אז אחרי שעוברים את שלב השוק פיתאום לאט לאט הכרתי את הילדים בקבוצה המדהימה הזאת!! באמת שאני לא יכולה להסביר איך היה לי ואיך התחברתי לילדים שם ברמות אחרות אם היו אומרים לי לפני הטיסה שאני הולכת כל כך להתחבר לילדים לא הייתי מאמינה ואחרי המפגש בכלל בחיים לא הייתי מאמינה אבל ככל שעברו הימים ככה באמת שהקבוצה הזאת הפכה להיות משפחה!!
וזה נישמע הכי קיטשי ופלצני שיש אבל באמת שלא משנה כמה אני ינסה להסביר אני לא באמת יצליח לתאר את מה שהלך שם!!
כל הצחוקים שלא ניגמרו , כל המסיבות, האקטיביטיז , השיעורים , כל הלילות שבכינו מצחוק כל הישראלים בחדרים, רום צק' , צעקות מהמדריכות,רודריגו וכל המדריכים המושלמים, הטימטום (שאני וקורל הוכחנו שיש לנו מליון רמות מעל טימטום)
אפילו הרגעים הפחות טובים ועוד כל כך הרבה רגעים ובאמת הכל כולל הכל היה לי כל כך מושלם!!
כמהה פעמים פשוט בכיתי מצחוק מרמת הטמטום שהלכו שם באמת שכבר קשה לי לזכור !! אני כל כך יתגעגע לכל הבדיחות האלה שאם אני יתחיל לרשום אותם פה אני יודעת שזה לא יגמר לעולם ובמיוחד אני יתגעגע ליוקה הסינית שמי שמכיר אותה יודע למה אבל עכשיו באמת הדבר הכי חשוב שקרה לי זה שכל כך התחברתי לבנות שם ברמה שאני לא יכולה לקרוא להן חברות כי בשבילי הן באמת כמו אחיות שלי ואני פשוט יודעת שאני ישמור איתן על קשר כי באמת שאני הכי אוהבת אותן בעולם!
אני לא יכולה להסביר מזה להיות עם אנשים 24 שעות כל הזמן למשך שבועיים באמת שחלק מהילדים בקבוצה מכירים אותי אפילו מילדים שמכירים אותי מגיל קטן כולם באמת הופכים להיות כמו משפחה שנייה!!ו
אני כל כך שמחה שיצא לי להכיר אנשים שגם אני מרגישה איתם בנוח וגם מקבלים אותי באמת כמו שאני!! אני חושבת שאם הייתי נירשמת עם חברה מצד אחד היה לי כניראה מדהים בטירוף אבל מצד שני כל החויה הזאת של ללכת לבד בלי שאף אחד מכיר אותך לפני והכל לגמרי חדש נתן לאנשים לראות אותי כמו שאני בלי ידע לפני ואני כל כך שמחה שנסעתי לבד גם שהייתי לחוצה והכל אני מבינה כמה זה נתן לי!!
שקראתי את הסיפורים קראתי את הסיפורים של שנה שעברה וזה היה ניראה לי כל כך מוזר שכל אלה של השבועיים והשלושה באמת בכו שהם עזבו וחשבתי לעצמי שאני כניראה בטוח לא יבכה אבל הכי בכיתי שיש כל כך לא רציתי שזה יגמר ובאמת שהייתי נותנת הכל בשביל להישאר עוד שבוע!!
אני יודעת שלא משנה כמה אני יכתוב אני בטוחה
איך שאני יסיים אני יזכר בעוד מלא מלא דברים שקרו ותכלס שום דבר לא באמת יכול להסביר את הכל!!
אז הכי חשוב , תודה ענקיתתת ענקיתתת למדריכות לארה , ניצן , וענת הייתן מדהימות , אי אפשר להסביר את כל התמיכה והעזרה שננתן לנו גם שהיו רגעים פחות טובים תמיד עשיתן הכל כדי שיהיה לנו את הטיול הכי כיפי שאפשר!! אז בקיצור אם אתם מתלבטים בין אם לנסוע לבד , לנסוע עם חבר/ה , או אפילו סתם מתלבטים על המקום באמת שהכי כדאי לכם בעולם לטוס לשם!!!!הכל שם מדהים והייתי חוזרת על החוויה הזאת כל כך הרבה פעמים ואל תחשבו שהחפירות להורים של לשלוח אותי לשנה הבאה לא התחילווו , ואם יש לכם שאלות או התלבטות באמת שכל כל דבר אתם יכולים לשלוח לי הודעה בפייסבוק ואני יענה על הכל!!!
אז עכשיו רציני תודהה ענקית לכל הילדים בקבוצה המדהימה הזאת לא יכולתי לבקש להיות עם ילדים יותר טובים לחויה הכל כך מטורפת הזאת!!! אני באמת אוהבת אחד אחדד וחסר לכם שאתם לא שומרים על קשר!! אוהבת הכי בעולםם וכבר מתגעגעתת
10
0
|
|
| |
|
|
|
