היי קוראים לי אילון שרשוב בן 14 ואני הייתי בסאמר סקול בקיימברידג'.
לסאמר סקול הגעתי לבד ולא ידעתי מה מחכה לי ואיזה ילדים מרחבי העולם והארץ אני אפגוש.
כשהגעתי לשדה תעופה החששות שלי התבברו כנכונים, פשוט לא הכרתי אף אחד וכל הילדים נראו לי מוזרים, חשבתי שהשבועיים האלה יהיו סיוט.
ביום הראשון כשהגענו לקיימברידג' ולקמפוס המדהים שהיה לנו היינו צריכים להתחלק לחדרים ולבסוף מצאתי מישהו להיות איתו בחדר אפילו שלא הכרתי אף אחד. אחר כך אני ושאר הקבוצה הלכנו לעשות את המבחן רמה שם כבר מצאתי חלק מחבריי...... אפילו שהרגשתי שהלך לי לא טוב התקבלתי לקבוצת איכות השנייה בטיבה. אחר כך גילינו מי המורים שלנו ואיפה אנחנו לומדים.
וכך נמשך השבוע הראשון ללימודים, המורה רפאל היה המורה הכי טוב בעולם וגם הכי נחמד והפעילויות אחרי הצהריים היו כיפיות ומהנות (בין שעות הלימודים לשעות הפעילויות אפשר להסתובב בעיר לבד...... רק במרכז קיימברידג').
בסוף השבוע נסענו ללונה פארק Thrope Park המדהים שליד לונדון היה ממש כיף בלונה פארק כאשר אני ועוד חבורה של ילדים עלינו על כל המתקנים והיה ממש כיף. לאחר שנגמר סוף השבוע חזרנו לשגרה הכיפית למדי, ללימודים ולפעילויות וסוף השבוע השני היינו יומיים!!!!! בלונדון.......
בערב האחרון שלנו בסאמר סקול הישראלים (אנחנו!!!) ארגנו מלחמת מים ביניהם כדי להיפרד אחד מהשני ולבסוף כל הקמפוס הצטרף אלינו וגם המדריכים!!!!!!! בקיצור כולם ידעו שהישראלים הם אלה שעושים את הסאמר סקול!
אחרי היומיים המרעננים והכיפיים בלונדון נסענו לשדה התעופה ונאלצנו להיפרד אחד מהשני בעצב רב מאוד.
בקיצור הסאמר סקול היה חוויה נדירה של פעם בחיים ואני לא אשכח את זה לעולם, מצאתי חברים שיהיו קרובים אליי בלב תמיד ובמיוחד אני לא אשכח את המדריכים המדהימים שהיו לנו: דנה ולינתן, שבלעדיהם הסאמר סקול הזה לא היה אותו הדבר, הם הצחיקו אותנו, היו עצובים ובכו איתנו כשנפרדנו אחד מהשני בשדה וכעסו עלינו כשהיה צריך.
הכרתי חברים מדהימים ואני מקווה לפגוש אותם עוד הרבה פעמים בעתיד..........
