היי,
קוראים לי מיכל ואני יצאתי לסאמר סקול 2013 באיסטבורן שבאנגליה.
לפני כל המסע יש מפגש היכרות עם הקבוצה והמדריכים, מקבלים הסבר מפורט על התוכנית ועל המרכז וככה יותר נוח להגיע לאנגליה עצמה עם רוב הפרטים כבר מראש
כשהגענו לשדה התעופה קיבלנו סרטים ופרטי זיהוי.. לאחר טיסה של כארבע שעות הגענו לאנגליה שהייתה חמה מהצפויה! אחרי שקצת התחברנו כקבוצה וכיחידים במטוס היה יותר נחמד, ובדרך למרכז שלנו באיסטבורן הרוב היו עייפים מהטיסה.
הגענו למרכז עם המון שאלות ואז החלו לחלק אותנו לחדרים- הם מורכבים מדירה שבה יש 5 חדרים, מסדרון משותף ומטבח- מקום שבערבים היינו נהנים לשבת ביחד חברי הדירה וגם חברים מדירות אחרות לודבר :)
בעניין החברים, לי אישית בתחלה היה קצת קשה להתחבר ולהיפתח אבל מכיוון שהיינו בסאמר שעורך שבועיים שזה זמן דיי ארוך להכיר אז כבר תוך יומיים שלושה התחלתי להכיר לעומק חברים ולאט לאט כולנו נהינו קבוצה מגובשת והיה לנו כיף בטירוף אחד עם השני!
כשמגיעים למרכז עושים מבחן רמה, ועל פיו יודעים לאיזה כיתה לשבץ כל אחד.
הלו''ז הולך ככה-אנחנו היינו קבוצה גדולה של ישראלים ולכן היו צריכים לחלק אותנו לשניים, קבוצה שלומדת בבוקר וקבוצה שלומדת בצהריים ולךאחר מכן בשבוע השני מתחלפים.
הקבוצה לדוגמה שלומדת בבוקר, תעביר את הצהריים בכל מיני פעילויות שמדריכים אנגלים מהמרכז מעבירים.הכיתות היו מובנות ממספר ישראלים וניסו לשלב אותנו עם אנשים מהעולם, אז יצא איתי בכיתה חברה איטלקיים וחברה רוסים.
מעבר לאנגלית היה ממש מעניין לשמוע ולהכיר תרבויות חדשות ואנשים מדתות שונות ולהציג את ישאל וגם את היהדות לאנשים שלא מכירים.
הפעילויות היו כיפיות וממריצות! לדוגמה כדורסל, בדמינטון ואפילו פילאטיס. המדריכים של המקום מצחיקים וכיפיים והיה לנו ממש כיף להתחבר אליהם ולהעביר איתם הרבה מהזמן.
בנוסף, אחד הדברים שהכי איחדו אותנו היו הקידוש בימי שישי! המדריכים הביאו כיפות מיץ ענבים וחלה, לבשנו כל הישראלים לבן ועמדנו ושרנו וגם קידשנו.. היה מאוד מרגש ומאחד :)
חוץ מהימים הרגילים של הלימודים והפעילויות, כל יומייים - שלושה היה לנו סיור שבאזור, מידי פעם של חצי יום ולפעמים של יום שלם, וכמובן טיולים ללונדון! ביקרנו במדאם טוסו, בביגבן, שטנו בנהר התאמס ולמי שודאג יש זמן לקניות :)
בנוסף, כל ערב מדריכי המקום עשו לנו פעילויות שמעורבות עם כל תלמידי המרכז (החברה מכל העולם)- ערב סרט, המירוץ למדריך, מסיבה, ערב קזינו ועוד ערבים שבכולם נהננו..
לקראת הסוף (הגיע מהר מידי) עשינו מבחן יציאה, כדי לראות את השיפור שעשינו מתחיל הסאמר סקול ועד לסופו. בערב שלאחר המבחן, הערב האחרון היה לנו מין טקס חלוקות תעודות-טקס סיום שבו כל אחד קיבל את התעודה שלנו מפורטת על הישגיו על פיו המורה שלו.
ביום הראשון בשדה תעופה שאף אחד לא הכיר אף אחד חוץ מהזוגות שהגיעו יחד, היה קצת מבהיל ולא הבנו כל כך מה קורה ומי זה מי..אבל כשהגיע היום האחרון ונפרדנו מהחברה שנשארו לשלושה שבועות, לא האמנו שזה נגמר כל כך מהר.
לסיכום החוויה-הצתלמנו בסוף והיה עצוב ..לא האמנו שנתחבר אחד לשני בצורה כזאת! כל אחד בקבוצה מרגיש שהוא זכה להכיר חברים חדשים ומיד כשחזרנו לארץ התחלנו לתכנן את המפגשים של הקבוצה :) ואפילו בכינו בשדה תעופה בארץ..
החוויה הזאת הייתה מדהימה! להכיר אנשים מדהימים מהעולם ולהיפתח לתרבויות שלהם, ואפילו אנשים מהארץ שתרבותם לא מוכרת לנו.
להיות מוכרחים לדבר שבועיים באנגלית! בצורה משמעותית הדיבור שלי באנגלית השתפר בלי לשים לב. להיות מחוץ לארץ ללא ההורים ולפתח עצמאות, דבר שלא מובן מאליו..
להבין שהחברים שאיתםב בילת שבועיים נהיו המשפחה שלך :)
אז לסיום, כל מי שמתלבט האם לסוע או לא- ממליצה ביותר! אחת החוויות היותר טובות שעברתי בחיים.
טיסה נעימה למי שהחליט!
מיכל
