היי
קוראים לי עינב ואני בת 15 השנה יצאתי לסמאר סקול בפעם הראשונה ברידינג ויצאתי לשם לבד והיה שם ממש כיף, כדאי לכם.
שאני נרשמתי לסמאר סקול מסיבה אחת היה להישתפר באנגלית, ברור שזה נחמד גם להיות באנגליה אבל לא הכי התלהבתי, חשבתי לעצמי מה כבר אפשר לעשות בחצי יום שהם הציאו בטלפון וגם זה הם אמרו שזה לא יהיה כל יום ויהיה ימים שנתקעה כל היום בקמפוס, וגם המפגש הזה שהיה לא יצאתי ממנו בהתלהבות הדבר הימיד ששמתי לב הוא שיצא לי אחלה קבוצה וכולם נראו נחמדים, אבל לא יותר, כפי ששמים לב לא התלהבתי הרבה.
היומיים הראשונים גם לא היו הכי טוב הרגשתי געגועים הביתה...
ביום השלישי כבר היה הרבה יותר טוב ושאני אומרת הרבה יותר אני מתכוונת לזה השיעורים התחילו ולמרות שציפיתי שיהיה הסוג המשעמם של שיעורים שבו המורים דוחפים לך עוד ועוד חומר למוח וכל מה שאתה רוצה לעשות זה לחזור הביתה ולישון ולא לישמוע את המורה החופר הזה שוב...
השיעורים באופן מפתיע היו מהנים המורים היו נחמדים ומצחיקים והעבירו אחלה שיעורים והעבירו את החומר באופן כיפי.
הילדים לקבוצה שלנו... אני אפילו לא יודעת איך לתאר אותם כל מה שאני יכולה לספר שהיה כיף איתם, כל אחד מהם היה משהו מיוחד בדרך שלו...
ימים שם היו מלאים חוויות לא היה לנו ימים של שקט, לא היה רגע אחד שלא עשינו משהו, הימים שיצאנו לטיולים באנגליה (ואני לא מדברת כמו טיולים שנתיים שכל מה שעושים זה להזיע ולעלות על הרים) והכרנו כמה הארץ הזאת מדהימה,
היה הרבה ימי שופינג והוכחה לכך היה כי אנשים פה חזרו לארץ עם משקל מטורף של קניות... אנחנו גם ביקרנו במקומות מדהימים והיסטורים מעניינים...
הכרנו אנשים מכל העולם, היו לנו המדריכות הכי טובות שאפשר לבקש.
אני בטוחה שאת החוויה הזאת אני לא אשכח. 
