נויה

היייי כולםם,

קוראים לי נויה ואני נסעתי לבידלס במחזור הראשון שזה ב7.7 ב2013.

איך אני יתחיל?????? אוקי אז שהגעתי לשדה תעופה, באתי עם חברה שלי כבר מכיתה א ודיי היינו  לבד.

שסיימנו את כל הבדיקות התחברנו עם 3 בנות ממש חמודות, היינו איתן.

ואחרי הטיסה הדיי ארוכה( 5 שעות) הייתה לנו נסיעה של 3 שעות(כי היה פקקים) למרכז בידלס.

שהגענו כולנו ממש התרגשנו לראות את המקום ואיפה ונישן ונהיה שבועיים, כל מה שהראו לי קיבלתי יפה, כי העיצוב של בידלס אולי טיפה מסובך ועצוםם אבל מתרגלים.

הכי אהבתי את הגינות ואת כל הירוק והצמחיות שהיו שם, שהגענו ל"בית אחווה", ככה אנחנו קוראות למקום שבו גרנו, ממש התלהבתי זה היה המראה המושלם, כמו ארמון.

שנכנסתי עם המזוודה הכבדה, גרנו בקומה הראשונה והיה איזה 3 חדרים ואני הייתי בראשון עם 2 בנות שלא הכרתי לפני. חוץ מהבנות החדרים היו יפים, התרשמתי כי זה יותר יפה מהתמונות באתר פה.

ואז איכשהו התחלתי לדבר עם הבנות איתי בחדר וגיליתי שהן ממש אחלה בנות ואז נהיינו מין שביעייה כזו, אני חברה שלי ה 2 שהכרתי בחדר.

אז חברות וחברים ( שהכרתי מאוחר יותר) יש.

אחר כך הביאו לנו ארוחת ערב והסבירו על המקום, מה החוקים והכללים, לאן אסור ומותר ללכת וכל זה. אחרי הכיבוי אורות, כשקמנו כולנו (כל השבעייה) היינו ביחד.

והלכנו לארוחת בוקר אחר כך היו מבחני רמה, פעילות ערב קלילה, מקלחות ולישון, ביום למחרת כבר אכלנו ארוחת בוקר, הלכנו לאודיטוריום, חילקו אותנו לכיתות לפי הרמה, כל שיעור שעה וחצי, הפסקה של חצי שעה, אחרי זה עוד שיעור שעה וחצי.

אחר כך היה ארוחת צהריים, טיפה זמן פנוי ואז אחרי זה הלכנו לאודיטוריום כדי לדעת מה הקבוצות של הפעילויות הספורטיביות. נתנו שם מספיק מים ואחרי שהיה שעה וחצי הפסקה ושעה וחצי הלכנו לארוחת ערב.

לאחר הארוחת ערב היה זמן פנוי ואז היה פעילות לערב וזה או: סרט, מצא את המדריכים, למלא את המשימות) זכינו מקום שני במשימה אחת ומקום ראשןו באחרת. כבוד לישראל!.

זהו, זה היה הלו"ז, אחרי שאנו יודעים שזה מה שקורה כל יום, התחלנו לחזק את החברות עם כל האנשים מחול בנים או בנות( התחברנו עם שתיהם.

כל יום היה יותר טוב מהשני וחלקנו הכול בחדר ובאמת שזה מעצים שיש לך חברות אמיתיות שתמיד יהו שם בשבילך ואתה לא רוצה שזה ייגמר.

ואז בימי רביעי ושבת היה טיולים שזה סיור ולראות את הנוף המרהיב של לונדון וכמובן שופינג שאי אפשר להיות בלונדון בלעדיו. היינו בשייט וראינו את הביג-בן ואת החלפת השומרים ובקינגהם פלאס ואת המגדל של לונדון והגשר של לונדון, היינו במוזיאונים דיי מעניינים עם אינטרנט אלחוטי וכמובן הקניונים והשופינג הבלתי נפסק וכמובן במחזר של להקת קוין.

אי אפשר לתאר את החיבור בין הבנות והכיף שעברנו, כל שניייה שווה זהב וכל יום יותר טוב מהשני.

כבר הכרנו את כולם והחברות שלנו התהדקה, הרבה פעמים בשבועים האלה פרקנו את הלב ושפכנו אותו אחת לשניה, הורדנו את כל המסכות של שינוי התדמית ושינוי של עצמך בשביל מישהו אחר כי עם חברות כאלה אמיתיות אין לך מה לחשוש.

ככל שעבר יום יותר התבאסנו כי הבנו שזה הולך להיגמר ורצינו להישאר במרכז המושלם הזה יותר זמן, הכרתי בנות מדהימות שאני תמיד ישמור איתם על קשר וכמובן שגם בנים.

זה הייתה חוויה מדהימה של פעם בחיים( למרות שאני נוסעת עוד שנתיים שוב) וכמעט שלא חשבתי על המשפחה שלי, באמת שלא.

אני מודה לקמפוס, לארדמור, החברה בחול של בידלס ולהנהלה ולאנשים המדהימים שנסעתי איתם.

יום לפני שהכול נמר בכיתי המון, אמרתי שלום לכולם( ל ממדריכים ולילדים מהארצות השונות), הצטלמתי והעברנו מספרי טלפון ופייסבוקים, צילמו המון תמונת מהמקום המדהים הזה וכתבתי יומן שינציח לי את הכיף שם שאני בחיים לא אשכח.

אני מציעה לכולם לסוע לבידלס ולהינות ממה שהמקום המדהים הזה ולונדון מציעה. כדאי שתהיו שם פתוחים עם הראש ותקבלו ילדים חדשים למעגל חברויות שלכם, זו הייתה חוויה הכי חזקה בחיים שלי וגם ברגעים של שבר החברות והמקום נתן לי כוח, אני לא מוותרת על שנייה מהחוויה, ואני שמאוד מחוברת לטלפון שלי כל היום הנחתי אותו ביום והייתי איתו טיפה בלילה אז, זה שינה גם אותי, הבנתי איך זה להכיר חברים וחברות שבועיים ולהרגיש כאילו אתה מכיר אותם שנתיים.

תודה על החוויה ואני יבוא שוב