great friends are hard to find, difficult to
leave and impossible to forget.
i will never forget you
זה כבר היום השלישי שלי בבית וקשה לי להאמין שכל זה קרה, שרק לפני יומיים נפרדתי מהחברים המדהימים שהכרתי, מהצוות, מהמדריכה, מכולם. לא יכולתי לבקש חברים יותר טובים מכם.
לכל הבנות אל תדאגו יש חתיכים מכל העולם אפילו המנהל היה ממש חתיך!!@!!!!!!!!!! מיילס
אני כותבת עכשיו בדמעות זה כבר 4 ימים שאני לא מצליחה להפסיק לבכות והכל עדיין מרגיש לי כאילו היה רק חלום.
כבר כמה שנים שהתחננתי להורים שלי שאני אוכל לטוס לסאמר סקול והשנה סוף סוף החלום התגשם. החלטתי להירשם לבד (ממליצה גם) מתוך הנחה שאם אירשם עם חברה נהיה סגורות בתוך עצמנו ופחות ניפתח לאנשים חדשים.
אבל זה גם גרם לי לפחד מאוד מהאפשרות שאני אשאר לבד. אז היה לנו מפגש ראשון בארץ להיכרות, אני זוכרת שיצאתי באמצע מחנה קיץ של הצופים כדי להגיע למפגש הזה אחרי שעזבתי את החניכים שלי והייתי גמורה מעייפות אבל בכל זאת הגעתי. ואני זוכרת שראיתי פעם ראשונה את כל המשלחת ולא ראיתי את עצמי מתחברת איתם. אחד מגדל נחש מים, אחת עם פירסינגים וצבעים בשיער , אחת תל אביבית, אחד רגיל מידי בנות שבאו בזוגות קבוצות סגורות. שוב פעם התמלאתי בפחד הזה שאני יהיה לבד.
החלטתי לא לתת לפחד להשתלט עליי רציתי את הטיסה הזאת המון זמן ואז הגיע היום של הטיסה.
לא נרדמתי לפני הטיסה, לא הצלחתי לישון, להאמין שזה סוף סוף קורה.
נפרדתי מכל החברים שלי ונסעתי לשדה התעופה עם פחד עצום מאובר וויט כבר עכשיו.
הגעתי ולא הצלחתי לחבר את השמות לפרצופים של החברים למשלחת מהמפגש לא זכרתי מי זה מי ושוב פחדתי להיות לבד. הגיע הזמן להיפרד מהמשפחות והתקדמנו לצ'ק אין הראשון בעקבות המדריכה החייכינית והמדהימה!
בדרך אחת הבנות התחילה לדבר איתי ופתאום הפחד נעלם, התידדנו וכבר לא הייתי לגמרי לבד. אחרי הצ'ק אין שני בנים שזכרו את השם שלי מסתבר מהמפגש קראו לנו והתיידנו גם איתם וכבר היינו 4. צחקתי על עצמי שפחדתי בכלל הרי גם הם הגיעו לבד.. אגב אחד הבנים זה זה שמגדל נחש מים
ואז הכרנו עוד ילדה, המגניבה עם הצ'יקס והשיער הצבעוני ונהינו 5
היו לנו בערך שעתיים שלוש של זמן חופשי בדיוטי פרי שאת כולו העברנו יחד חמישתנו כאילו אנחנו מכירים כבר מזמן ואז הגיע הזמן לעלות למטוב. כמובן התיישבנו יחד ולא יכולנו לישון כל הטיסה מרוב שלא הפסקנו לדבר.
ואז נחתנו, חיכה לנו מדריך מהארדמור , קוראים לו מייקי שהוא חמוד ממש! זה עוד לא הרגיש כאילו אנחנו בחו''ל, זה הזוי היה כמה שזה דומה לארץ בהתחלה, אפילו החום באותו יום, 30 מעלות!!!! והאנגלים האלה לא שמעו על מזגן! 
והסתכלנו על הדרך לאוקספורד מהחלון מתים מחום, הסתכלנו על המכוניות המוזרות... ממתי על לוחיות רישוי כתובים אותיות ולא מספרים?!
ובכלל מה זה המנהג הזה של לנהוג בצד שמאל?! בערך 100 פעמים נבהלנו כי חשבנו שהמכונית נוסעת לבד ופחדנו שתהיה תאונה. זה כלכך הזוי זה נראה לי משהו שאני לא אתרגל אליו גם אם אני יחיה שם 100 שנה. ואז נפל האסימון. אנחנו כבר לא בישראל... זאת אנגליה, אין כאן מזגן, נוהגים בצד שמאל, הכל באנגלית, זאת לא ישראל.
סוףסוף הגענו למגורים. מאיה המדריכה שאלה אם יש 3 בנות שרוצות להיות בחדר ביחד, ישר שלושתנו שהכרנו בשדה התעופה, אני טלי עם השיער המגניב ונועה התלאביבית שמכורה לקפה לקחנו את החדר. איזה טעות עשינו... החדר הכי גבוהה בביניין היינו צריכות לסחוב את המזוודות עד למעלה במדרגות.. עד שהגענו לחדר ופתחנו אותו היינו בשוק.
הופתענו לגלות דירה עצומה עם חדר מקלחת, חדר שירותים, סלון גדול עם ספות ושולחן ומטבח עם הכל! שלא לדבר על החדרים הגדולים עם חלונות שמשקיפים אל הקמפוס והארונות הגדולים עם המראה ושולחן עבודה, כורסא, כיסא מה עוד אפשר לבקש?
התלבשנו מהר התמקמנו והתארגנו כי הגיע הזמן לארוחת ערב אנגלית עם אנשים מכל העולם!!!
דבר אחד שלא הזהירו אותנו מפניו, הקולג' מחולק לשני חלקים
מגורים בצד אחד, כיתות וחדר אוכל בקצה השני של העיר.
סתם אני מגזימה, הליכה של 10 דק' שכוללת את רחוב הקניות הראשי ובכלל הזדמנות להציץ על העיר המדהימה הזאת!
כשיצאנו מהקמפוס היינו בשוק, הסתכלנו כל הדרך מודבקים למצלמות הכל נראה כלכך יפה! וישן! כאילו חזרנו לימי הביניים כבר חיכיתי לראות כרכרות ובנות בשמלות יפות רצות עם בנים שלובשים טייץ 
הגענו לקמפוס השני שם יש מדשאה ענקית והקמפוס עצמו יפה בטירוף כמו ארמון מפעם עם מטפסים על הקירות וחלונות גדולים ואז נכנסנו לחדר אוכל.
זה נראה כאילו הוציאו אותו מהארי פוטר! חוץ מהנרות המעופפים היה שם הכל! שולחן לפרופסורים תמונות דיוקנים וציורים על הקירות שולחנות ארוכים ממש הכל!
אחרי האוכל נתנו לנו קצת זמן בסופר ואנחנו הבנות קנינו אוכל לדירה כי כן שוב האנגלים ההזויים האלה ארוחת ערב בחמש וחצי?! איפה הם חיים???
קנינו דונאטס, שוקו, קפה, יוגורטים, פירות, שתייה פשוט הכל.
הגענו חזרה לקמפוס של המגורים לפעילות ערב כשכל הילדים מכל העולם היו שם, סין, ספרד, ונצואלה, רוסיה, אוקראינה ועוד מלאאאאא
אז בהתחלה עוד היינו ביישנים ודיברנו רק עם המדריכים האנגלים של הארדמור ואז התחלנו לדבר עם הסינים. היו שם מלא סינים! אבל איך אומרים? מיליארד סינים לא טועים (; אין ספק שכולם בחרו אוקספורד.
הם כאלה מצחיקים לכל אחד יש שם סיני ושם אמריקאי והם כאלה מתלהבים מכל דבר ומצחיקים! לימדנו אותם קצת עברית, דברים מצחיקים ודברים רגילים והם לימדו אותנו סינית. (: מסתבר שבסין יש כמה שפות אבל רובם מדברים מנדרינית. למדנו לומר כן ולא: האו- פו האו לי קוראים: וו כו מה היי ואפילו אני אוהב אותך: וו היי ני וגם שלום ותודה: ניהאו - שהשה. ועוד מלא דברים!!
ואז הגיע הזמן ללכת לחדרים שוב האנגלים האלה... כיבוי אורות ב23:00?! צאו מהסרט, כמובן שאפשר להישאר ערים אבל אסור לצאת מהחדרים.. אבל גם בחדרים היה לנו כיף והזדמנות להכיר אחד את השני ולדבר.
הגיע היום למחרת, ארוחת בוקר 7:45 ארוחה אנגלית אמיתית, תה טוסט וקורנפלקס לבחירתך והכל טעים כלכך!!! התחלנו להתערבב עם שאר הארצות ויצאנו לעשות את המבחן למיפוי הכיתות. אחר כך יצאנו להכיר את חיי הסטודנטים באוקספורד, שני סטודנטים הסבירו לנו על הקולג'ים, הלימודים, ההרשמה והמועדונים המגניבים. יש לדוגמא את המסורת של ארוחת חצות שפעם בשבוע מתלבשים כמו בהארי פוטר ויוצאים לאכול ולשתות יין באמצע הלילה.
לא יודעת מה יהיה איתכם אבל אותנו שיכנעו אני עומדת לנסות להתקבל ללימודים באוקספורד כשאשתחרר מהצבא!~
ואז הגיע הזמן לארוחת צהריים בחדר האוכל המגניב וכבר ישבנו מעורבבים עם סינים ואוקראינים ואז קיבלנו קצת זמן חופשי לשופינג@!@#$!!!
הדבר הראשון שקניתי היה קפוצ'ון של אוקספורד!
אחר כך הגיע זמן לארוחת הערב ופעילות ערב! ווהוווו
הציגו לנו את נושא השבוע... מוכנים?!?! השבוע הרדוף!!!! שבוע האימה!
חילקו אותנו לקבוצות וכל קבוצה הייתה צריכה לכתוב תסריט להצגה מפחידה ולהציג אותה יום למחרת. ההצהגה המפחידה ביותר שעולה על רוב הקריטריונים תנצח! הקבוצות גם כן היו מעורבבות ככה שלא היה לנו סיכוי להתחמק מהיכרות גם אם רצינו! בקבוצה שלי עצמה הכרתי עוד שתי ישראליות מדהימות!
שחר ושיר ו 3 סיניות שאני בחיים לא אשכח! ואוקראינית קטנה וחמודה שאימצתי לעצמי!
התסריט הלך לנו חלק הצלחנו לגבש רעיון מהר וכולנו התרגשנו מחלוקת התפקידים. ושוב הגיע הזמן להיפרד.
יום למחרת כבר היו לנו שיעורים התחלקנו לכיתות מעורבבות על פי רמה כך שיצא לי להתכתב עם סינים באמצע השיעור ולצחוק עם ילד רוסי ולהכיר ספרדיה נחמדה.
ועוד סיור אחרי ארוחת הצהריים אין רגע אחד שאפשר להשתעמם בו! הפעם לקחו אותנו לראות את אוקספורד הרגשתי כאילו חזרתי אחורה בזמן! הכל היה כלכך יפהה!
בפעילות ערב הצגנו את המופע שלנו וזכינו מקום שני!!!!
אוקספורד בדרך כלל במצב רוח נעים וקריר היום הראשון היה יוצא דופן למזלנו לאור העובדה שאין מזגן. רוב הזמן אין גשם אבל לפעמים יש ולפעמים זה רק טיפטוף אבל בכל זאת ממש נהנו מהגשם! רצנו וקפצנו אין כזה גשם בארץ, והאוויר כלכך נקי שם!
היה לנו שייט בנהר התמז ופעילות ערב בפארק הענקי ושיחקנו הרמז! כמו המשחק קופסא רק קצת יותר כיפי, הלכנו לחפש תמונו של כלי רצח הרוצח ומקום הרצח ברחבי הפארק שהוא פשוט עצום!!!!!!! בגודל של עיר ממוצעת בארץ! אחר כך אפילו אני ונועה עשינה יוגה עם המדריכות בערב וגילינו שרוקסן המדריכה הביישנית ממש מצחיקה וכיפית.
שלא לדבר על השופינג באנגליה יש שם הכל!!!!! ואם אתם מרגישים שבא לכם לקנות מלא במעט כסף לכו לפרימארק!!!! יש שם הכל בגדים נעליים אקססוריז תיקים 5 קומות של דברים מהממים ובזול ממש!!!!!!!! אני מדברת על 6 שח' לחולצה!
כבר התחברנו מאוד למדריכים ונהנו מכל רגע. שאלנו אותם שאלות צחקנו איתם, שיחקנו והכל! התחלנו כבר לחכות לפעלויות ערב המהנות! יום למחרת שוב הלכנו לפארק ושיחקנו מחניים בסגנון אנגלי וכיפי ממש וגם היה היה ערב כישרונות שבו גילינו את כישרון השירה ונגינה של סאם המדריך ומיילס המנהל
יום אחר כך היה סיור לטירת וינזור של המלכה שצריכה חדר לכל דבר! חדר לקבלת אורחים חדר נוחכות אורחים חדר ישיבת אורחים חדר שינה חדר התעוררות חדר טקס בוקר!!!!!!!
הזוי!
ובערב כבר היה טקס פרידה מהחלק מהחברים שהכרנו אל להאמין שעבר כבר שבוע והם עוזבים! הבכי התחיל כבר אז..
שבוע חדש מתחיל ואנחנו פותחים אותו ביום רגיעה אין לימודים כי זה יום ראשון ולא כמו בארץ זה נחשב כמו יום שבת. קמנו מאוחר אחרי שנפרדנו מאלה שעזבו ויצאנו ליום שופינג מהנה באוקספורד. בצהריים הייתה לנו שעת תה, ישבנו במין בית קפה כזה ויכולנו לבחור איזה תה שבא לנו מתוך מיליון סוגים! וקיבלנו גם עוגות מוזרות כאלה של אנגלים שאפשר למרוח עליהן חמאה וריבה אגב היה ממש טעים!!!!
ובערב הגיעו חדשים אז היו לנו משחקי הכרויות ושבירית קרח כיפים מאוד לא הפסקנו לצחוק כל הערב!
היום הציגו את הנושא החדש לשבוע,
גיבורי העל!@!!!!!!!!
שחכתי לציין את חשיבות הדייוק פה באנגליה! אחרי נאום חוזר ומפורסם של מיילס לפני פעילות הערב בכל יום PUNCTUALITY! דייקנות!
ארוחת בוקר: 7:45
יציאה לכיתות: 8:25
שיעור ראשון: -10:30 -9:00
שיעור שני: 11:00- 12:30
ארוחת צהריים: 13:00
ארוחת ערב: 17:00
םעילות ערב: 19:55
פעיולות ערב להיום, למצוא את המדריכים שמתחבאים ולעבור משימה ולהשיג תמונה של הרשע. כמובן שהפעילות נערכה בפארק העצום כדי להקשות עלינו ולמצוא את סאם כדי לנצח היה קשה אבל הקבוצה המדהימה שלנו טים סופרמן שכללה את דשה האוקראינית מאיה הישראלית 2 סינים מדהימים קיד ואשלי ומקסים הרוסי הצלחנו וכמובן שניצחנו ומצאנו את סאם ראשונים (;
יום לאחר מכן הייתה לנו פעילות ערב מגניבה שבה היינו צריכים לבשל ארוחה לענק הירוק! פיצות וקאפקייס!!!! גם זו הייתה תחרות והפעם זכינו מקום שני בגלל שהרגשנו צורך לוותר.. לא פייר שתמיד אנחנו מנצחים (; האוכל היה טעים בטירוף!!! במיוחד הקאפקייקס
לאחר מכן היינו צריכים להתחיל להכין תחפושות למסיבת גיבורי העל ביום שישי. אני התחלתי לעבוד על הבאט וומן שלי (((:
האנגלית שלנו כבר הייתה במצב מעולה ולרובנו כבר היה מבטא! would you like a cup of tea? 
הערב הקרינו לנו את הסרט ארבעת המופלאים בלי כתוביות! ולהפתעתי הבנתי כל מילה!
לפני כן הייתה לנו תחרות דיבייט שכנגד ציפיותיי הייתה כיפית ומגניבה ומאוד מצחיקה !
היום נסענו ללונדון ישר אחרי ארוחת הצהריים!
רובנו ישנו בנסיעה אבל הגענו ישר לפרי טיים בלונדון!!!!!!!!!!!!! אוקספורד העיר האומנם יותר יפה אבל אין כמו אוקספורד סטריט בלונדון כשמדובר בשופינג!
ואז נכנסנו למחזה WE WILL ROCK YOU של QUIN הלהקה.
הייתי בהמון מחזות זמר. אבל המחזה הזה היה פשוט מווווושלללםפ!!!!!!!!
הביצועים, התפאורה, ההשקעה! הכל!!!!! היה מדהים פשוט! נהננו מכל רגע!!!! נכנסנו חזק לתוך השירים תופפנו על עצמנו ושרנו עם השחקנים!
ואפילו חזרנו לקמפוס בחצות P: אחרי כיבוי אורות כמו עבריינים 
הלכנו לישון גמורים מעייפות ומצפים ליום הבא
לא שמנו לב איך הזמן עבר כלכך מהר מאז שבכינו כנאלצנו להיפרד מהחברים הספרדים והסינים שלנו ועוד מעט כבר יגיע הזמן שלנו לעזוב. יום שישי והיום המסיבה של גיבורי העל!!! עשינו היום את מבחני היציאה מה שאומר שלא יהיו לנו יותר לימודים כי ביום שני אנחנו עוזבים
לא הייתה לי אפילו הזדמנות להתגעגע לארץ! בחיים לא היה מקום שלא רציתי לעזוב כמו זה. בצהריים היה לנו טיול אופניים שהיה כיף ממש! נסענו לאיזה עוד פארק ענק שקוראים לו פורט מידיו! זה פשוט אחו ענק מדשאה עצומה בגודל החיים שלי עם הנהר זורם באמצע ואנשים מתרחצים ויאכטות ואופניים ופרות רצות וכלבים וציפורים!!!!!! יפה כלכך!
והמסיבה הייתה ממש מצחיקה! לימדנו את כולם להגיד חאפלה ולרקוד כמו ערסים בארץ!
וסאם לימד אותנו לרקוד בשיטה שלו
ורקדנו עם מייקי ומיילס עד שגם היום הזה נגמר לצערנו הרב. לא רצינו שייגמר, רצינו להישאר שם עד הבוקר.
היום נסענו לטיול נוסף בלונדון. שייט בנהר ביג בן ארמון המלכה היה יפה מאוד וגם זכינו למעט זמן חופשי בקוברנט גארדן. ואז חזרנו לארוחת הערב הרגילה.. אסור לאחר! ולפעילות הערב שכללה משחקי קופסא בגלל הגשם או סתם לרוץ עם חברים ואם קרה מצב ועוד לא הכרת מישהו אין ספק שעכשיו אתה מכיר את כולם.
היום! נסענו ללונה פארק הכי גדול באנגליה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הרכבות הרים הכי כיפיות שעשיתי, שראיתי אי פעם!!!!!!!!!!! להפתעתנו המדריכה המדהימה שלנו מאיה והמדריך סאם מאוד אוהבים אקסטרים ורצנו איתם ישר לכל הרכבות המגניבות!!!!! היה כלכך כיף !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אבל זה יום לפני היום האחרון. ומחר אנחנו עוזבים. כל הערב לא הפסקנו לבכות לחבק את כולם לא רצינו לעזוב! היו לנו פעילויות הירגעות כמו מניקור לבנות ופוקר לבנים.. רייצ'ל ואנג'י עשו לנו צמות בשיער וכולנו בכינו מגעגועים לליזי שעזבה בבוקר והייתה חסרה לנו מאוד. ידענו שנתגעגע לכולם, ידעתי שאני אתגעגע לכולם, לצחוקים, ליוגה, לכיף, ללראות אותם כל יום, להכעיס אותם, לדעת שהם שם בשבילך.
ולכל החברים שהכרנו, לדשה, לסינים אוליביה קיד מייק אשלי והנרי... ולעוד מלא! היינו צריכים ללכת לישון בידיעה שמחר עוזבים, לא היה קשה מזה.
ממש לא רציתי לעזוב. לא רציתי לאבד אותם, אבל הם עוד יבקרו בארץ ואנחנו נבקר בחול ואין מצב שאני לא נרשמת שנה הבאה לסאמר סקול!!!!!!!! אולי אני אפילו עוד אעבוד בהארדמור ואזכה לעבוד עם כל המדריכים המדהימים האלה!
מיילס נתן לי חולצת הארדמור שלו שעליה חתמו כל הצוות והיום הוא בא איתנו ליום האחרון בלונדון!!!!!!!
נסענו למאדם טוסו ולושופינג באוקספורד סטריט!
ואז תפס אותנו מבול ענקי!!!!!!!!! עלינו ספוגים לאוטובוס, אפילו אלוהים בכה שאנחנו צריכים לעזןב, השתתף בצערנו. אבל אין מה לעשותת. נפרדנו ממיילס בחיבוקים ובבכי ויצאנו לשדה התעופה. במשך הטיסה רובנו בכינו המון ומי שהחזיק מעמד במשך הטיסה התפוצץ מבכי כשהגיע הזמן ךהיפרד בשדה התעופהבן גוריון, איש איש לדרכו "זה שיר פרידה" ..
דבר נוסף שאסור לשכוח זה שאנחנו מייצגים את מדינת ישראל ויש להתנהג כאנשים מתורבתים למרות שאנחנו לא P: ומקווה שייצגנו אותכם כראוי!
אני לא רוצה להתגעגע ולצערי זה בלתי אפשרי. כי אני כן מתגעגעת ועדיין בוכה מלא. אבל זה חלק מהחוויה. אני מתגעגעת לכל הישראלים! לכל המדריכים המדהימים!!! לכל החברים שהכרתי מסביב לעולם!!!!!!! אני אוהבת אותכם מלא ומצפה לראות אותכם שוב!!!! 
אני עדיין מרגישה כאילו זה חלום ועוד מעט יעירו אותי כיאני מאחרת לארוחת ערב ואני מקווה שזה נכון!!! כי אני ממש רוצה להיות שם עכשיו!
