מיכל

שלום!

אני מיכל ויצאתי לסאמר סקול באנגליה לשבועיים.

מיותר לציין שזו הייתה חוויה מדהימה ובלעדיה, סביר להניח שהחופש שלי היה מתבזבז בבהייה חסרת תכלית בטלוויזיה.

אז איפה להתחיל?

כשנחתנו באנגליה קיבלה את פנינו הילה המנהלת שהובילה אותנו לאוטובוס מפואר למדיי שלקח אותנו למרכז שיפלייק.

מכיוון שהגענו בסביבות עשר בלילה, כיוונו אותנו לחדרים ושם- למיטות.

רק כשהתעוררנו בבוקר הבנו באיזה מקום מדהים אנחנו נמצאים: הבניינים נראו כמו טירות קטנות, מסביבנו היה משטח דשא עצום, הכל היה ירוק ובעיקר הכל היה מאוד שונה מישראל.

התאספנו לארוחת הבוקר (שדרך אגב הייתה לא רעה בכלל) ומשם לפעילויות.

את הפעילויות המכונות- אקטיביטיז, העבירו לנו המדריכים הבריטים (המאוד צעירים) בצורה כיפית ומיוחדת בחלוקה לקבוצות לפי גילאים.

באקטיביטיז נכללו:

משחקי ספורט, שעות בריכה, יצירות למיניהן, הכנות למסיבות שנערכו בערב, בישול ועוד.

לאחר שלוש שעות של פעילות (עם הפסקה של חצי שעה בין כל שעה וחצי)

חזרנו לחדר האוכל לארוחת צהריים.

כשכולם סיימו לאכול, התקיים המבחן הראשון (מתוך שניים) שנועד לקבוע את קבוצת הלימוד שלנו.

לכל הדואגים, המבחן הוא לא קשה ותאמינו או לא, הישראלים היו בין המובילים בתוצאות!

כשסיימנו את המבחן, קיבלנו קצת זמן חופשי ואחריו- איזו הפתעה, אכלנו. שוב.

מהיום השלישי הייתה לנו מין שיגרה מסויימת:

7:45- ארוחת בוקר.

9:00- אקטיביטיז (עם הפסקה)

12:30- ארוחת צהריים.

14:00- שיעורים (עם הפסקה)

18:30- ארוחת ערב.

20:00- פעילות ערב.

לכל התוהים, פעילות הערב היא פעילות שבא נוכחים הילדים מכל המדינות.

הפעילויות שלנו היו:

מסיבה, סרט, תחרות כשרונות, מסיבת רחוב, דיסקו, מסיבת פיג'מות וכל מני משחקים בקבוצות.

הזמן החופשי שלנו, שבו היינו יכולים לעשות את כל העולה על רוחנו (כולל לתקשר עם ההורים הדואגים בבית), היה אחרי הארוחות עד לזמן הפעילויות/השיעורים. (זה המון, המון זמן)

בנוסף לאקטיביטיז ולשיעורים, היו ימים שגם יצאנו לטיולים באנגליה:

יצאנו לווינסדו קאסל, שטנו באוניה בנהר התמזה, ביקרנו בבקינגהם פאלס, יצאנו ללנוה פארק, היינו במדאם טוסו ולאחר מכן במחזה זמן מדהים, היינו בשופינג ארוך (מידי) בלונדון, באוקספורד, ברידינג ובקניון וודסליף, הלכנו לאורך הנהר עד לעיירה הנלי ושתינו המון ב'סטארבאקס'.

בסוף כל יום בסביבות עשר בלילה, המדריכה שלנו ניצן דאגה לעשות לנו שיחה ובה נפתרו בעיות, הוצגו תלונות (והרבה) ובעיקר נערכו הסברים ליום המחרת.

שעת כיבוי האורות שלנו הייתה אחת עשרה, אבל למרות שהמדריכים הבריטים דאגו לוודא שאנחנו במיטות, רוב הילדים ישנו בסביבות אחת (מה שלא היה חכם במיוחד).

לדואגים שביננו משינה בחדר פרטי- אין לכן סיבה!
החדרים מאוד צמודים ולכל הרוצה- אפשר לישון בחדרים של חברים ע"י העברת מזרנים מחדר אחד לשני.

בימים האחרונים התקיים מבחן הסיום שבדק כמה התקדמנו ונערך טקס סיום לימודים (עם תעודות, כפיים, לחיצות ידיים וכל הקטעים הרשמיים) בחדר המועדון.

את הטיסה בחזרה לישראל (אסור לנעול את המזוודות בטיסה חזור!!) העברנו עם עוד שני מחזורים של הסאמר סקול ואפשר להגיד שהמטוס היה רועש ו"שמח".

דבר אחד אחרון: היה לנו חיבור לאינטרנט.

כן, היה לי חשוב לציין דווקא את זה.

אז...... זהו.

אני מקווה שלפחות עזרתי לשכנע חלק ממי שקרא את זה כי באמת, 

זו חוויה שממש, אבל ממש לא שווה לפספס.

נתראה בשנה הבאה!

-מיכל