hellllo, 
טוב אז אחרי שבועיים מושלמים של כיף והמון חוויות באנגליה אני ממש בדכאון מזה שאני בארץ! 
חוץ מזה שרציתי לראות את המשפחה והחברים כי כבר התגעגעתי ממש לא רציתי לחזור.
אני חייבת להגיד שבאתי קצת מפוחדת כי לא הכרתי אף אחד חוץ מנויה (שזה לגמרי במקרה שנפגשנו שהיא עוד ילדים המקיבוץ שלה התארחו אצלנו בקיבוץ בשנה שעברה) וגם לא הייתי במפגש כי אני גרה רחוק אז עוד יותר חששתי שאני לא אתחבר כי כולם כבר הכירו והתחברו, אך הופתעתי ומצאתי את עצמי די בקלות בין כל הילדים המדהימים מהקבוצה. 
המדריכות הישראליות היו אדירות, המורים היו נחמדים, הילדים מהארצות השונות היו חמודים בטירוף ומצחיקים, המדריכים האנגלים היו סופר מקסימייים, האוכל קצת פחות אבל בסדר.. 
השיעורים זרמו והיו נחמדים, הפעילויות היו מגניבות, הנוף מדהיייים והסיורים והשופינג היו כיפים!
היה די חם והאנגלים כנראה לא שמעו על מזגנים אבל בכל זאת היה כיף להסתובב בחוץ.
ברוב הסיורים היה לנו את אותו המדריך (המושלם)- ג'ו ולימדנו אותו דברים בעברית כמו למשל: מה קורה?, יאללה יאללה (שאת זה הוא צעק בסיורים שנתקדם), אני גבר, תזהרו מהאנשים(שהיה צפוף מאנשים), אמא'לה (כשנבהלים) ובתור למדאם טוסו הוא למד את השיר ואפילו את התנועות של לכובע שלי 3 פינות. היה כל כך כיף איתו! 
כל הכבוד לקמפוס שארגנו את הכל בצורה ברורה וטובה, באמת נהניתי
מה שהכי בטוח שהיה מצחיק עם כולם ובמיוחד עם כמה בנות מסוימות שצחקנו כל הזמן ועשינו שטויות כמו לעצור באמצע המדרגות בלי סיבה ולהתחיל "להישפך" מצחוק עד כאב בטן מטורף, או להתחיל לרקוד ריקוד תימני בחדר האוכל מרוב פיפי וגם לצחוק עד כאב בטן וקשיי נשימה
הייתי כותבת עוד הרבה חוויות אם רק הייתי יודעת איך להסביר אותם ואני גם לא רוצה לחפור יותר מידי
אבל באמת שהיה מדהים עם כולם, האווירה הייתה כל כך טובה ביננו והוצאנו את הטוב שבכל דבר.
אני באמת הכי ממליצה בעולם לבוא לסאמר סקול!! אני עכשיו בתהליכי שכנועים לגבי שנה הבאה ואני מקווה שנפגש,
גאיה
