קוראים לי גל וטרו בת 14 ממודיעין:)
אז... אני יושבת פה כבר איזה עשר דקות מנסה להבין איך אני אמורה להתחיל לסכם את אחת החוויות היותר משוגעות, מטורפות וכיפיות שהיו לי אי פעם ..
ובאמת שאני לא חושבת שיש מילים שיוכלו לגרום לאנשים שלא היו איתנו בסאמר סקול להבין איזה כיף היה , איזה קבוצה מדהימה הייתה לנו ואיזה חוויות עברנו...
כי בתכלס? חשבתי שאני אבוא לסאמר סקול אתחבר אולי טיפה לאנשים ואדבר טיפה עם אנשים מהעולם אבל שלא יהיה משו רציני.. לא חשבתי שאני אתחבר כלכך לאנשים ושאני אתגעגע אליהם אחרי שעה שאני לא רואה אותם עד כמה שזה נשמע מטומטם ..
אז מהתחלה ... הגענו לשדה באיזה 3 בבוקר.. (שעה שצריך רק ללכת בה לישון לא לקום בה : )
כבר בתור לדרכונים ולכרטיסים ולהכל התחלנו לדבר עם האנשים והבנו איזה נחמדים הם וככה גם כל הטיסה.. חח מסכנים האנשים שהיו בה כי באמת שנראלי שיגענו אותם עם כל הרעש שעשינו 
כשהגענו ללונדון כבר הבנתי איזה מדהימה אנגליה עם כל הירוק שיש בה ועם הבתים שנראים כאילו בנו אותם בסימס או משו .... ובאמת שידעתי שיהיה לי כיף להיות בה בשבועיים הקרובים .. כשהגענו לקמפוס עצמו גם ראינו חלק מהאנשים שנמצאים שם וגם חלק מהאנגלים (הממממש חתיכים 
) שגילינו כבר שבניגוד לישראלים להם יש מלא סבלנות והם נחמדים ממש :)
ובלי הרבה חפירותת.... בכל השבועיים האלה זכיתי למלא חוויות שאני לא חושבת שהייתי עוברת אותן בחיים אם זה לא היה במסגרת הסאמר סקול.. זכיתי להיקשר לאנשים מהארץ ברמות מטורפות רק אחרי שבועיים של היכרות, זכיתי לדבר עם אנשים מכל העולםם ואפילו למצוא לעצמי כמה חברים, זכיתי ללמוד באנגלית עם אנשים מכל העולם (אפילו שלפעמים היה משעמם... ) זכיתי להיות בחו"ל לבד עם חברים ולבזבז את כל הכסף שהיה לי עד הפני האחרון :P ובתכלס פשוט נהניתי....
אני לא מתחרטת על שומדבר שקרה בסאמר סקול והחוויה המדהימה הזאת רק גרמה לי להבין כמה אני רוצה לחזור גם שנה הבאה ..... אז שלקבוצה שלנו לעולם לא יהיה wake up אחרון...
אוהבת את כולכם ככה (
) ונתראה שנה הבאההההה בסאמר סקול !!
