גיל ברודסקי

היי

אני גיל ברודסקי מבאר שבע אני עולה לכיתה ט′ והשנה (2012) אני נסעתי לסאמר סקול.

אני נסעתי למחנה שיפלייק בעקבות חבר שלי שסיפר לי על מה שעושים

מה שהוא אמר לי שאנחנו נעשה שם בעיקרון... לחגוג !!

אני ממש רציתי לנסוע לשם כי כל מי שהיה שם שסיפר לי מה עושים שם זה בעיקרון לחגוג !

אז למה שאני יפספס את ההזדמנות כזאת ?!?!

אז הלכתי לאבא שלי לבקש את הכסף ותוך יום אירגן לי את כל הכסף ואני הייתי מאושר לטוס לאנגליה

אבל יש 2 בעיות...

הראשונה היא שאמרו לאבא שלי שלא נשאר עוד מקומות...

אבל עבר יום ואיכשהוא בסוף אמרו שנשארו עוד 2 מקומות פנויים ואז ממש שמחתי כי אני בטוח הולך לטוס לאנגליה !!!

הבעיה השנייה היא.. איך לא כמובן היא אח שלי... מסתבר שפתאום גם לו התחשק לטוס לאנגליה.

ואני ממש לא רציתי שהוא יטוס אמרתי את זה לאבא שלי והוא אמר לי שאם הוא לא טס אז גם אני לא טס.

ממש התבאסתי אבל לפחות זכרתי שהיו עוד 2 מקומות פנויים ואז אבא שלי מהר התקשר לסדר לו גם מקום.

במשך שבועיים אני פשוט לא הפסקתי לחשוב על זה כל הזמן היה לי בראש את המחשבה... סאמר סקול !!

פשוט רציתי כבר לעלות על טיל ולעוף לאנגליה !!!

וביום שהגיע הזמן לנסוע באר שבע לנתב"ג ממש שמחתי שאני הולך לטוס היום.

הגעתי לשם ביחד עם אח שלי ומהר מאוד מצאתי את חבר שלי וראיתי עוד כמה ילדים שהיה במפגש לפני הטיסה...

בהתחלה לא ממש דברתי אם אף אחד,אני בהתחלה דברתי רק אם כמה מההורים ואם 2-3 ילדים וגם עם אח שלי...למרבה הצער.. חח..

אחרי שעלינו לטיסה הייתי מלא התרגשות ואדרנלין גם בגלל המחשבות על הטיסה וגם בגלל קצת ממש קצת פחד גבהים, למרות שזה כבר הטיסה המי יודע כמה שלי..

אז בקיצור עליתי למטוס אם התיק יד שלי... וגם עם אח שלי...  והתיישבתי במקום שלי שמתי לי מוסיקה ונרדמתי.

אבל אחרי כמה דקות מישהי (אני לא ינקוב בשמה של מלי !!) העירה אותי ואמרה לי שיש 2 ילדים שרוצים לשבת ביחד.. אז אמרתי אני יהיה לארג′ ולא ישאר במקום אז עברתי שורה לאחור... ואת מי אני פוגש שם ?!?! כן כן... ניחשתם נכון... את אח שלי.

הייתי קצת מבואס שאני לא יושב ליד מישהו שאני לא מכיר אבל בסוף אמרתי לא נורא.. העיקר שאני יכול לעצבן את אח שלי במהלך הטיסה.

ואז ילדה שישבה ליד אח שלי אמרה לי שאם אני רוצה להתחלף איתה במקום.. הפעם לא רציתי אז.. פשוט לא זזתי והיא אמרה לי שהיא תזכור את זה.. חח לא נורא גם אני יזכור (בלי נדר).

אז אחרי זה הקברניט של הטיסה הודיעה לנו אנחנו עומדים להמריא והייתה עבירה של התרגשות באוויר... (תרתי משמע...)

אז בטיסה אני לא יודע אם זה בגלל האדרנלין או בגלל האוכל שאני לא יודע מה הכניסו לשם קצת יותר נפתחתי והתחלתי לדבר שם אם כולם...

מתי שכבר היינו בגובה טיסה שהיינו יכולים לקום הייתה ילדה שקצת הפחידה אותי 

בגלל שהיא ממש שמחה אז היא קפצה וכל המטוס רעד !! זה היה ממש מפחיד והיא לא נרדמה לשנייה !!! זה פשוט מדהים כמה אדרנלין היה בגוף שלה... וכמה יצא מהגוף שלי..

אז אחרי כמה דקות שהתחלתי להכיר את כולם (את כל מי שלא ישן..) הקברניט הודיעה ברמקול שחבר שלי יגיע לתא הטייס... אני ישר אמרתי...מה ?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?! למה אתה הולך לתא הטייס ?? אז נזכרתי שהוא אמר לי שלדוד שלו יש קשרים והוא אולי יסדר לו כניסה לתא... 

וישר נרדמתי לאיזה שעה...... עד שעוד פעם הילדה שהפחידה אותי התחילה לקפוץ שוב חחח...

אחרי שעה וחצי בערך התכוננו לנחיתה אבל היה ממש הרבה עננים !!!!

מזל שהיה לנו טייס מעולה שהנחית את המטוס בשלום ואחרי שנחתנו מה עוד אפשר להגיד...... WELCOM LONDON - !!!!!!!!!

מתי יצאנו משדה התעופה של לונדון ישר עלינו על אוטובוס קומותיים !!!

אומנם לא אוטובוס אדום שמאפיין רק את לונדון אבל עדיין 2 קומות !!!!

והתחלנו בנסיעה שלנו לעבר שיפלייק !!!!

כל הדרך הייתי עם עיניים דבוקות לחלון ורק נדהמתי מהיופי של אנגליה !!!

אין מה להשוות את ישראל לשם !!

אחרי בערך שעה של נימנומים הגענו לשיפלייק ומייד ראינו מגרש כדורגל,מגורים,מגרש פולו (כמו כדורגל רק על סוסים) ועוד מלא דברים !!!

וישר יצאנו והראו לנו את החדרים....

מי שהראתה לנו את החדרים היא מדריכה שאני עד היום לא זוכר את השם שלה אבל הבאנו לה כינוי.... הכינוי הוא ג′ינג ג′אנג ג′ונג וסליחה אבל זאת הייתה הדרך היחידה שאני יזכור אותה.

במגורים של הבנים היה 4 חדרים וכל הבנים שבזאזור שלנו היו 5 (כמובן שיש יותר)

ובסוף כניראה שג′ינג ג′אנג ג′ונג לא ממש אהבה אותי ושמה אותי בחדר ממש ממש רחוק משאר הבנים ואני הייתי במגורי המדריכים והיו 2 בעיות מרכזיות במגורים שלי:

1. אני הייתי רחוק מכל הבנים והיה לי משעם בלילה אז הייתי בא למגורים שלהם עד אחד בלילה ואז המדריכים היו באים ומכריחים אותי לחזור לאזור המגורים שלי...

2.היה ליד הכניסה לשירותים פוסטר של ליצן שקצ הפחיד אותי... תעשו אתם את שאר החשבון של שירותים ופחד ומה קיבלנו?.... לא טוב...

ואחרי שהיא הראתה לנו את החדרים מיד באו אלינו כמה ספרדיות שעד היום אני בקשר אם חלק מהם...

לאחת משם קוראים קלאודיה שהיא ממש נשמה טובה וכיף לי להמשיך לדבר איתה אפילו שאני במרחק של כמה מאות קילומטרים מימנה.

אחרי שאני ועוד כמה חברים הכרנו את הספרדיות הלכנו להתרשם מהקולג′ ומה אני יגיד לכם.... הוא היה מדהים !!!!!!!!

אין מילים אשר יוכלו לתאר את יופיו !!!!!

ראינו את הבריכה, מגרשי טניס, מגרש כדורגל, מגרש התעמלות פנימי ועוד מלא דברים...

אחרי שסיימנו בסיור שלנו בקולג′ הלכנו לאכול... ומה אני יגיד לכם... אני פתאום מבין איזה אוכל מדהים אמא שלי מכינה !!!

באמת האוכל שם לא היה משהו אולי זה בגלל שאני כבר מורגל לטעם של האוכל הישראלי ולא יצא לי עדיין הטעם של השאוורמה מהפה....

אבל לאנגלים ששאלתי אותם מה הם חושבים על האוכל הם ישר אמרו לי מעדן !!!

אין לי מושג איך.... טוב אי אפשר להבין ראש של בריטי....

ואחרי זה חיכו לנו מגוון של פעילויות והכי גדולה שהייתה באותו יום הייתה המסיבה !!!

אני יגיד לכם את האמת בגלל שלא הכרתי אף אחד לא ממש רקדתי במסיבה ואני וחברים שלי עזבנו מוקדם לסלון (מקום המגש של הישראלים)

וביום השני חיכה לנו יום הלימודים !!

האמת שאני גם לא ממש אוהב את הלימודים בארץ ושמה ביום הראשון חשבתי שזה הולך להיות אותו דבר..... אז טעיתי ובגדול !!!

פעם ראשונה שבאמת רציתי לבוא לשיעורים ולא להבריז !!!

המורה הראשון שהיה הוא מיטש אלביס ג′ון ואת השם משפחה אני לא זוכר (אבל השם ארוך.... חח) ובואו נגיד אם אתם תילמדו פעם איתו... לא לשחק עם האייפון שלכם בשיעור !!!! 

בגלל שאני שיחקתי בשיעור באייפון אז הוא זרק עליי עיפרון שפגע לי בעין.. שמעו אלביס הזה צלף !!!

אבל מהר מאוד הוא הפסיק לזרוק עטים וגם אני הפסקתי לשחק באייפון (לא לגמרי חח).

והמורה השנייה שהייתה לנו קוראים לה מרי היא במקור אנגליה אבל כיום היא מתגוררת בצרפת והיא גרה ב..... בית עץ ?!?!?!?!

כן כן זה נכון המורה שלי גרה בבית עץ, היא אומרת שהיא רוצה להיות יותר מחוברת לטבע ובגלל זה היא לא משתמשת בחשמל, לא נוסעת במכונית, לא קונה בגדים חדשים רק משומשים והאין לה שם מקלחת או שירותים שם הם עושים את כל הדברים שלהם רק בנהר שיש ליד המקום מגורים שלה.

ובכיתה שלי היו בשבוע הראשון ממש הרבה ילדים מספרד וצרפת אבל ממש מהר מאוד כולם התחילו לחזור חזרה לארצם ורק הישראלים נשארו ומה לעשות ברגע שכולם היו ישראלים... דיברנו רק עיברית... המורים לא כל כך אהבו את זה אבל מהר מאוד למדו איך להשלים אם זה....

מה שאני יכול להגיד על הלימודים שם זה שהאנגלית שלי ממש השתפרה ברמות על !!! רק שתבינו אני מעולה באנגלית והייתי אפילו תקופה ארוכה בארה"ב ששם דברתי רק אנגלית.

את כל שאר השבוע העברנו במגוון פעילויות כמו כדורגל, כדורסל, בריכה, טניס, זריקת כריות, דוג′בול ועוד מלא!!!!

אבל אני הכי רציתי לשחק טניס בגלל שאני משחק טניס בארץ ואני משחק אותו באופן מקצועני ואני נוסע בכל הארץ לתחרויות....

וכל שאר השבוע היה ממש מדהים אם מלא צחוקים באלגנים וכיף שאי אפשר לתאר !!!

בשבוע השני כל הקבוצה כבר הייתה משפחה אחת גדולה ואפילו אפשר להגיד שהתפתחו כמה הורים של המשפחה...... חחח רק בריאות לכם.

בגלל שכבר הרגשנו מגובשים בכל שיפלייק שמעו רק את הישראלים צוחקים ואיך היה אפשר שלא ???

אני הכרתי שמה מלא ילדים מכל העולם כמו צרפת, ספרד, אנגליה, גרמניה, פורטוגל, רוסיה ועוד מלא מקומות.....

אבל ממש מתי שהתחלנו את השבוע השני הגיעו הסינים !!!!!!!

הרגשתי ממש כמו בסין בכל מקום שלא הייתי היה סיני !!!!

אם הייתי יורק הייתי פוגע בראש של סיני !!!!!

תבינו הסינים הישתלתו על שיפלייק !!!!!

בכל מקרה ביום הראשון הכרתי אסייתי שבמקרה לא היה סיני אלה יפני הוא היפני היחידי שהגיע לשם.

קוראים לו שינטלו באמת הוא אחלה גבר !!!

ואחרי יום פתאום אני שומע שחבר שלי אומר לי שהצרפתים מתכננים לעשות טורניר טניס אולי אתם לא יודעים (מין הסתם) אבל כל הצרפתים באו לשיפלייק בשביל להיתאמן בטניס... יענו מחנה אימונים כזה.

אז בקיצור אני אח שלי וחבר שלי דיברנו אם המאמן של הצרפתים שקוראים לו

ג′יי בי (g-b) הוא הבן אדם הכי מצחיק שיש ואני עדיין ממשיך לישמור אתו על קשר 

אז בקיצור דיברנו אם המאמן ואחרי שהוא ראה שאנחנו משחקים ממש טוב בטניס הוא הסכים לנו להשתתף.

אז בתחרות מי שמ - הישראלים הגיעה למקום הכי טוב זה אח שלי... שניצח אותי אבל בסוף הוא הפסיד לצרפתי שאני ניצחתי אותו... עזבו אני לא יפרט יותר מידי הייתי בפציעה חמורה שהשביתה אותי למשך שבוע...

ואחרי שהסינים הגיעו הם התחילו ללמוד יום אחד אחרי וסוף סוף היו איתנו עוד אנשים חוץ מכל הישראלים... וצרפתייה אחת...

אבל זה לא ממש שינה בגלל שהם ממש בישנים ולא דיברו איתנו בכלל חוץ מהפעמים שהמורה הכריח אותם לדבר.

ובימים האחרונים ממש היה לנו כיף אדיר... אני יספר לכם כמה סיפורים מדהימים שאני לא ישכח בחיים היו לנו ובעיקר לי....

אז יום אחד קיצי באנגליה הגשומה גיל ברודסקי הלך לקניון וראה בלוני מים (חח אני יפסיק אם הגוף השלישי..).

אז בקיצור יום אחד לפני מה שהולך לקרות היינו בקניון בבעיירה גדולה ממש קרוב אלינו... אני ועוד כמה חברים שלי הלכנו ליראות חנויות אז נכנסנו לחנויות בגדים משחקים מוזיקה ועד כמה... אבל החנות שקשורה לסיפור היא.... חנות הגאדג′טים !!

זה החנות הכי מדהימה שראיתי היה שם כל מיני גאד′טים שבחיים שלי לא חשבתי שיש בעולם... אז מה שאני קניתי זה בקבוק בצורת מטף כיבוי ועוד בלוני מים.... ובלוני המים.

אז אחרי שחזרנו ישר פתחתי את האריזה של הבלוני מים וניסיתי למלות הבלונים הראשונים שמילתי התפוצצו עליי... אבל אחרי שתירגלתי קצת הצלחתי כבר להכין בלון מים מוכן לזריקה... אז אני ועוד כמה חברים שלי הכנו הרבה בלוני מים והלכנו בשיפלייק בהתחלה לא היה שם אף אחד אז חזרנו למגורים ופוצצנו כמה בלונים מהחלונות שלנו לרצפה... כעבור כמה דקות נהייה לי משעמם אז לקחתי כמה בלוני מים ואני וחבר שלי יצאנו מהמגורים בנסיון לפוגע במישהו והנה טיזר קטן...פגענו ממש חזק !!!

אז חזרתי מהטיזר... אז בקיצור מה שעשינו זה הלכנו בשיפלייק וראיתי כמה סינים התחבנו מאחורי שיח וזרקתי עליהם בלון מים וכולם שם נרטבו !!! חחח איך צחקנו אבל זה לא הדבר המרכזי.... כעבור כמה זמן חזרנו לאזור המגורים וראיתי שם ילדה ספרדיה שקוראים לה גבריאלה (אני עדיין שומר איתה על קשר..) אז היא הייתה ליד החלון עם חלון פתוח.. אז מה חשבתי לעשות ??? פשוט לקחתי 2 בלוני מים וזרקתי עלייה אחד פספס את המטרה ונכנס לחלון של סינית והשני נכנס הישר לחלון של גבריאלה והרטיב את כולה... אז אני וחבר שלי ברחנו משם כמו זוג פחדנים.... ובצדק... חשבתי שזה לא יהיה כזה סיפור גדול אבל הספרדיות האלה עקשניות.... עדיף כבר את הישראליות מהם... הם איכשהוא ראו שאני זרקתי את הבלוני מים וחבר שלי סיפר לי שהם יודעות ואמר שהם מחפשות אותי...

קצת פחדתי אז אמרתי לכולם שיעזרו לי לשקר ולהגיד שזה לא אני זה שזרק... אז הספרדיות נכנסו לחדר ושאלו מי זרק וטוב שיש חברים כמו שלי היה כולם פשוט הצביעו עליי וצעקו שאני זרקתי !!! אם כאלה חברים מי צריך אויבים חחחח אז כל הספרדיות היתעצבנו עליי ואמרו לי שהמלחמה רק התחילה.... כעבור מס′ דקות באו 2 המדריכות שלי (המדהימות !!!!) והם ראו שיש לי בלוני מים ופחדתי אולי הם יעשו לי משהו.... אבל הם יצאות מדהימות ואמרו לי שאני יכול לזרוק אבל רק על מישהו שרוצה להשתתף בזה... אז אמרתי אין העיה ובדיוק עברה ספרדייה אז לקחתי בלון מים ופשוט פוצצתי לה את הפנים חחח מסכנה כל הבגדים שלה היו רטובים !!!! חחח מה שאני רוצה להגיד זה אל תיתעסקו אם ישראלים !!!!!!!!!!!!!!!!!!

אז היא עוד יותר התעצבנה ואמרה לי שהיא עוד תנקום בי.... אחרי כמה דקות אני הלכתי אם עוד מישהו בשיפלייק ופתאום אני רואה שספרדייה באה אליי ושופחת עליי בקבוק שלם של קולה !!!! חשבתי למה לבזבז קולה ?!?!? תביאי לי לשתות אותו במקום !!!!!!!!!!! הספרדיות האלה....

אז בקיצור לא וויתרתי רצתי למגורים שלי להביא בקבוק מים ועוד כמה בלונים ואז שפכתי עלייה חזרה.... כמה ישראלים ראו את זה ורצו גם להשתתף אז הם פשוט באו והתחילו לשפוך מים ..... באיזה שהוא שלב זה הפך להיות ישראלים מול ספרדיות... וזה דיי דומה לישראל בכדורגל וספרד בכדורגל... כרגיל... הפסדנו חחח

ואני קצת התעצבניתי שכמה ילדים שפכו עלי  מים אז לקחתי פח אשפה ומילאתי בכולו מים... עוד איזה מישהו עזר לי כי זה היה בסביבות ה 70  קילו מים !!!!

אז היה לי מזל וכולם היו בתמונה קבוצתית אז אני לקחתי את הדלי הזה ופשוט זרקתי על כל מי שהיה בתמונה.... אני חושב שעדיין יש אותה למישהוא אבל אני לא זוכר למי.... וגם סרטון... 

אז בקיצור אני מכריז בזאת על גיל ברודסקי בתור גורם המרכזי  שהתחיל את הקרב מים הגדול ביותר בתולדות קולג′ שיפלייק !!!!!!

ואחרי כמה ימים התחברתי ממש לצרפתים והם לימדו אותי ממש מלא צרפתית.... הרוב קללות... שאני לא יפרט פה חח... ובטעות לא שמתי לב אבל אמרתי לילדה צרפתייה משהו.... ובוא נגיד את זה ככה יש לה דיי טראומה מימני.....

והגיע אז היום האחרון.... וכל הבנות התחילו לבכות !!!! אני יגיד לכם את האמת... אני לא מסוגל לראות בנות בוכות... זה ממש מעצבן אותי .... אז בקיצור כולם שם בכו ואפילו גם הבנים הצרפתיים !!! הם רגישים ברמות ענקיות !!!
אז כולם התחבכו אם כולם... כולם נישקו את כולם.... כולם בכו על כולם.... (אני מדבר רק על הבנות הישראליות והצרפתיים ברור ? חחח) אבל ממש כולם היו עצובים שאנחנו הולכים לעזוב ואפילו הייתה ילדה שהתלעפה מרוב בכי ולא רצתה לעזוב בכוח !! 

אני עכשיו אומר את זה אני ממש מתגעגע לכל הילדים שהכרתי לכל המדריכים לכל החיות ולכל הסינים אפילו... חולה עליכם !!!!!

ואם יש משהו אחד שלמדתי מהחוויה הזאת זה..... אין כמו אוכל של אמא חחחח 

סתם סתם מה שבאמת למדתי הוא שאתה חייב להבין מה שיש לך ואף פעם לא להביא לו ללכת לא משנה כמה המצב קשה וכמה יש מסוכות בדרך אף פעם לא לוותר על אנשים שאתה באמת אוהב ומעריך אותם !!!

ומכן גם בהזדמנות זה אני רוצה להגיד לכל אלה שקוראים את המגילה שלי (חח) אל תוותרו על החוויה הזאת!! אין מצב שבחיים יהיה אפשר לוותר על דבר כזה!!! 

אז קדימה תתחילו כבר עכשיו לחסוך !!!! לארוז את המזוודות !!!
ומי יודע אולי שנה הבאה אתם תיראו אותי בסאמר סקול....