היי,
אני חופית פיין והשנה- 2012 – יצאתי לסאמר סקול מטעם קמפוס לימודים במרכז שיפלייק. 
תמיד בחופש הגדול באיזה שהוא שלב יש תחושה שמשעמם ואין מה לעשות. אבל הקיץ הזה, במילה אחת- היה פשוט מדהים ! 
אז ב 8.7 יצאנו, קבוצה של ילדים מישראל לסאמר סקול באנגליה. בהתחלה לא ממש הכרנו אחד את השני, אבל יחסית התגבשנו מהר מאוד.
כשהגענו לאנגליה וחיכינו לאוטובוס שייקח אותנו למרכז הספקנו לראות עד כמה אנגליה יפה וכל כך שונה מישראל.
כשהגענו למרכז – שיפלייק קולג′ , ראינו מקום גדול ומדהים, ממש כמו בסרטים!! לא האמנו ששם אנחנו הולכים לגור בשלושה שבועות הבאים !
הכל היה שם ירוק ויפה, והמבנים עצמם – של החדר אוכל, המשרד, הכיתות ואפילו החדרים בכלל לא נראו כמו בית ספר, אלא כמו טירות קטנות.
כשהגענו הכרנו את המנהל וכמה מהמדריכים שהיו שם,
הסתדרנו בחדרים ועשינו סיור במקום.
היינו בבניין אחד עם אחת הקבוצות של הספרדים וכמה צרפתים.
אחרי יום של הסתגלות שבמהלכו הבנו עד כמה מדהים הסאמר סקול הזה הולך להיות, 
הגיע המבחן רמה שלפיו מיינו אותנו לפי רמות.
ביום השלישי התחלנו ללמוד כרגיל – כל אחד לפי הרמה שלו. בשיעורים כמובן שהשתדלנו לדבר רק באנגלית ביננו, אבל עם המורים ושאר הילדים בכיתה אין ממש ברירה לדבר באנגלית. 
השיעורים היו לרוב כיפיים ומעניינים, זו לא הייתה למידה כמו בבית ספר שמנסים להספיק כמה שיותר חומר. שם באמת רצו שבנוסף ללמידה גם נהנה מהשיעורים עצמם. המורים באמת השתדלו שנאהב לבוא לשיעורים שלהם.- שמענו שירים בשיעור, דיברנו על נושאים שמעניינים אותנו, צילמנו סרט, הכרנו תרבויות אחרות וכתבנו על נושאים שונים. – וכל זה באנגלית כמובן ! - 
כל שבוע היו לנו שני מורים אחרים, מורה אחד לשעה וחצי הראשונות שבד"כ עבד איתנו על כתיבה ודיקדוד. ואחרי הפסקה של חצי שעה בשעה וחצי הבאות מורה אחר עבד איתנו על דיבור, ולמידה בצורה מהנה יותר. המורים היו ממש מדהימים, הכיתות היו די קטנות, בסביבות 15 ילדים ומורכבות מילדים מארצות שונות (תלוי בקבוצות שנמצאות במרכז).
אחרי השיעורים הייתה ארוחת הצהריים בחדר אוכל.
הארוחות בסך הכל היו נחמדות, גם אם היה יום שהאוכל לא היה טעים, או לא כשר תמיד היו בצד תוספות, פירות, לחם, סלטים או דברים אחרים לאכול. בקיצור, הסתדרנו.
חוץ מהשיעורים היו לנו גם פעילויות
הפעילויות היו בעיקר של ספורט , אבל לא רק. חלק מהפעילויות היו: כדורגל, כדורסל, מחניים, כדורעף, בייסבול, ריקודים, אומנות , שחיה, טניס ועוד.
כשהגיעו קבוצות חדשות היו לנו גם פעילויות של משחקי היכרות.
בפעילויות חולקנו לפי גילאים ולא לפי קבוצות וכך הייתה לנו עוד הזדמנות להכיר ילדים נוספים מכל העולם.
את הפעילות העבירו מדריכים מהצוות של המקום (Ardmore language schools)
הם היו ממש נחמדים ובהתחלה ראו שהיה להם די קשה להתמודד עם הישראליות שבנו, (
) אבל לאט לאט הם למדו לאהוב אותנו, ואפילו התנדבו לצאת איתנו לכל הטיולים 
אחרי ארוחת ערב וזמן חופשי, היו גם פעילויות ערב מגוונות שהיו משותפות לכל הקבוצות במרכז.
הם היו: דיסקו, הקרנת סרט,ערב קזינו, טורניר כדורגל, מיני משחקים אולימפים (בגלל האולימפיאדה בלונדון שהתחילה יומיים לפני שעזבנו), מסיבת פיג′מות, סוגים שונים של תחרויות קבוצתיות כמו חפש את המטמון, משחקים כמו capture the flag , או חידון
הפעילויות בערב היו מאוד מאחדות, כי אז באמת פגשנו את כל הקבוצות ביחד, רקדנו איתם, שיחקנו, או סתם ראינו סרט ביחד. 
חוץ מהשגרה הרגילה במרכז היו לנו גם טיולים !
שלוש פעמיים בשבוע: פעמיים ליום שלם ופעם אחת לחצי יום, יצאנו מהמרכז והכרנו את אנגליה המדהימה, את לונדון ואת היציאות לשופינג.
הטיולים היו באמת מדהימים, ראינו כל כך הרבה מקומות והספקנו כל כך הרבה. הרגשנו אחראיים עם הכסף, והיציאה לבד ללא הורים, ולמרות זאת הסתדרנו מעולה ונהננו . 
הילדים במקום היו מכל הארצות ומגילאים שונים .
פגשנו ילדים מצרפת, ספרד, איטליה, פולין, רוסיה, פורטוגל, ואפילו מקוריאה, סין ויפן ...
פגשנו שם חברים מדהימים מכל העולם שבטוח שלא נשכח בקרוב, חווינו איתם חוויות מדהימות, הזויות ובלתי נשכחות. 
מכולם אני חושבת שהתחברנו הכי הרבה לספרדיות שגרו איתנו בבניין והיו איתנו לכל הזמן שהיינו שם ( קבוצות כל הזמן באות והולכות ,המקום עצמו מתנהל בסה"כ לשישה חודשים ואנחנו הגענו בשבוע השני,כך שפגשנו קבוצות אחרות שבאו לשבועיים, שלושה ואפילו לחודש והיו איתנו באותו פרק זמן)
כך שהפרידות היו חלק שהיה קשה לכולנו, כי ידענו שהסיכוי שנראה אותם שוב הוא קטן מאוד, ובכל זאת הם היו חברים ממש טובים שלנו לכל הזמן שהיינו שם !
גם הצוות של המדריכים במקום היה מדהים ותמיד היה בשבילנו, יכולנו לצחוק איתם ולדבר איתם, הם הבינו אותנו ועזרו לנו עם כל בעיה שהייתה לנו.
חוץ מהמדריכים של המקום, הייתה איתנו המדריכה מישראל – הדר שהייתה אחת המדריכות הכי טובות שאי פעם היו לי.
היא הייתה זאת שסבלה אותנו בכל השלושה שבועות האלה, ועשתה הכל כדי שנהנה כמה שיותר.
אז הדר, תודה !! ואני לא אשכח לא אותך, ולא את כל הסאמר סקול הזה, כי בסופו של דבר זאת החוויה הכי מדהימה ובלתי נשכחת שהייתה לי בחיים !!
אז לכל מי שמתלבט עם ללכת לסאמר סקול או לא:
קודם כל לא כל יום הולכים למחנה קיץ בחו"ל , פוגשים חברים אמיתיים מכל העולם ומטיילים ביחד באנגליה,אלו חוויות שנשארות אחר כך לכל החיים ואני חושבת שלא כדאי לכם לפספס את זה!
לא כל אחד חווה חוויה כזאת, אבל אנחנו זכינו לצאת השנה לסאמר סקול – וזה היה שווה כל רגע.!!!
