היוששששש :))
קוראים לי שיר שדה אני כמעט בת 13 ,וטסתי השנה לסאמר סקול במרכז בידלס(ווהוהוהוהוווווו)
לקח לי המון זמן לשכנע את ההורים,ואחרי המוהמוןהמון (אני לא חושבת שאתם מבינים כמה) חפירות,הם הסכימו לי (שיר אולוויז גאט וואט שי וואנטס)
אז .. היום המיוחל הגיע !!! לא הצלחתי לישון בלילה,וניסיתי הכל . אפילו שאלתי חברים בפייסבוק מה לעשות בשביל להירדם . כלום לא עזר . ההתרגשות התעלתה על הכל .
בסוף נרדמתי . ואחרי חצי שעה קמתי . (נסיונות כושלים להירדם,חבל על מהאמץ) .
אחרי שעה, שאני מתהפכת במיטה, בודקת שוב ושוב אם לא שחכתי כלום
במזוודה,ומנסה להעביר את הזמן עד שנצטרך לצאת לשדה התעופה, השעה חמש ורבע (בבוקר, אף פעם לא חשבתי שאני ′יתעורר′ בשעה כזאת מוקדמת) והלכתי לחדר של ההורים שלי, והתחלתי לקפוץ להם על המיטה ולהגיד להם שאנחנו תכף מאחרים . בסופו של דבר הם קמו, והלכנו להעיר את האחים שליייי (ישנונים שכמוהם, הם חרפו בזמן שאני מתתי מהתרגשות).
אחרי נסיעה של חפירות על כמה שאני מתרגשת,ועל זה שאני לא ישכח להתקשר כל יום (מה שלא קרה :00) הגענו לשדה תעופהההההההההההההההה
שם פגשתי את כל הקבוצה, חלק כבר הספקתי להכיר מהמפגש שהיה לנו לפני הטיסה, וגם בזכות הקבוצה שגפן פתחה בפייסבוק (תודה גפן:)
קצת דמעות, להיפרד מההורים, מהאחים, לחכות קצת למאחרים (אחמאחמשיריאחמאחמ) קיבלנו כאלה שרשראות, בשביל שלא נלך לאיבוד (אל תדאגו, זה לא קרה, אין ממה לחשוש) ונשארו לנו עשר דקות בדיוטי פרי . שאת רובן בזבזתי עם אילת בנסיונות למצוא בושם שהיא אהבה .
ואז, עלינו על המטוססססססססס (התרגשותהתרגשות) וזאת היתה הטיסה הראשונה שלייייייייי (כפיםםםםם)
במטוס כל הקבוצה התחילה להתחבר,והבנתי שהולכים להיות לי שבועיים מדהימים .
אז אחרי קצת חפירות לסמיילי (מיכאל) על זה שאני לא מבינה למה כתוב במפה על המסך ירושלים, ולא ישראל, הגענו לאנגליהההההההההההההה
England hear i come !!!
הגענו למרכז, (וואו הוא מדהים) כולנו ממש התרגשנווווווווווווווווווווו. ממש אבל .
עשו לנו סיור במרכז, (מקום ענק,אגב) שתי בריכות, שני מגרשי טניס, שתי אולמות ספורט, אודיטוריום, מה לא ?!
הבנים הלכו למגורים שלהם והבנות למגורים שלהם (מגורים נפרדים -,-)
הגענו למגורים של הבנות, ולא היו מפתחות לחדרים :00 אבל הסבירו לנו, שיש מצלמות אבטחה בכל המזדרונות, ושאין מפתחות מחשש לשריפה (שיגעונות אל אנגליים, לכו תבינו אותם) .
הגענו לחדרים, אני הייתי בחדר עם איילת, גפן, דניאל, אופק, וקרן .
במהלך היומיים הראשונים, סתם נתנו לנו להיות במרכז, וביום השלישי, התחילו להיות לנו פעילויות בצהריים ובערב . הלימודים לא היו כל כך נוראיים, ואפילו דיי נחמדים. בשבוע הראשון למדנו אחר הצהריים, ובשבוע השני למדנו בבוקר .
את הפעילויות בערב, אני אישית יותר אהבתי, כי בפעילויות בבוקר היו חצי שלמדו וחצי שהיו בפעילות, בערב כולם היו . (משמע איטלקים ספרדים צרפתים חתיכים . בואו נלך לבקש חתימות)
כמובן, שאנחנו הישראליות לא שחכנו להשאיר חותם, ותאמינו לי, אף אחד אבל אחד לא ישכח את הישראליות (הבנים היו יתר שקטים מישום מה, גירלס פוואררררר)
אחרי חמישה ימים מדהימים, הגיע יום שישי, מה שאומר... דיסקווווווווווווווווווו !!!
אבל לפני הכל, איך אפשר בלי קבלת שבת, מסורתית (עד כמה שאפשר לעשות אותה מסורתית באנגליה), שאליה הזמנו ילדים מכל העולם וחלקם באו .
שרנו צחקנו , ואז הלכנו להתארגן לדיסקו .
מחליקים, תכשיטים, שמלות, עקבים, והיינו מוכנותתתתתתתת :))
הגענו לאודיטוריום קצת באיחור (המקום שבו כולם נפגשים בבוקר בצהריים ובערב בשעות קבועות) מה שהיה ממש מביך, בהתחשב בעובדה, שרוב הבנות מחו"ל באו בטרנינג.
היה ממש כיף בדיסקו, רקדנו צחקנו נהנו, שרנווווווווווווווווווווווו !!!
אז אחרי, טיולים, (לא פירטתי,אבל הרבה מאוד מאוד מאוד שופינג מטורף) לברייטון, למוזאון התת ימי, לסורפ′ פארק, הבריטיות שכל ערב דפקו לנו על הדלת של החדר ואמרו לנו , ′girls bed time now’
השבועיים הכי מדהימים שהיו לי, נגמרו .
כמובן שהיה דיסקו לסיום, קצת בכי (טוב הרבה.) נפרדנו מכולם, ואני עדיין מתגעגעת . כמובן שישי פפייסבוק ושומרים על קשר עם ילדים מכל העולם, אבל זה לא אותו הדבר .
כמה טיפים:
* תביאו הרבה בגדים . הרבה. מאוד .
* אני מציעה להביא בין 350-450 פאונד.
* להביא שתי סטים של בגדים חגיגים (לדיסקווווווווווווווווו), ממליצה להביא
מחליק (חייבים להיות יפים באנגליה)
* מצלמה אחת לנוף הטבעי . ועוד מצלמה לנוף האיטלקי \ ספרדי \ צרפתי .
* להביא קצת חטיפים מהבית .
* אוזניות, לנסיעות .
* לגבי פלאפון, אני לא הבאתי את הפלאפון שלי הבאתי פלאפון חלופי, כי
פחדתי שאני יאבד אותו .(אבל אף אחד לא איבד, אז לכו על זה)
* תמיד תשמרו שם על סדר, גם בחדר . (אני לא יודעת למה, אבל תמיד החדר
שלנו היה הכי מבולגן.)
רציתי להגיד תודה, לצוות קמפוס, על קיץ מדהים שאני לא ישכח בחיים. וכמובן, למדריכים המדהימים שלנו, רוני ועידן שהיו, האבא, האמא, הסבתא, הסבא, האח, האחות, והברים הכי טובים שלנו שם . שבלעדייכים, זה לא היה אותו הדבר !! מתגעגעת לכולם
אז אם אתם מתלבטים, חבל לשבור את הראש, קמפוס, הכי הכי הכי טובים ! (מואה מואה לבשחור)
בקיצור, אל תחשבו פעמיים, ותרשמו . שווה כל שקל .
אז מה.. נתראה בשנה הבאה ? ;))
