שלום,
אני נגה=] נעים מאוד וזה....
לפני קצת פחות משלושה שבועות ארזתי את המזוודה שלי בחדר בקיימברידג′, ועליתי על אוטובוס עם עוד ארבעים ילדים צווחנים כמוני.
נסענו לשדה התעופה שבלונדון, קנינו כמה שיותר דברים בדיוטי פרי ועלינו על מטוס לישראל=]
הפרידה הייתה קשה, הישראלים נפרדו מהילדים תוצרת חול במחנה וארגנו ערב בכי וזיכרונות בשביל הישראלים האחרים.
מאוד נקשרתי לכולם, היו 41 או 42 ילדים שבאו איתי מישראל, אני חושבת שדיברתי עם כולם לפחות פעם אחת. הכרתי מלא חברים, הכרתי גם חברים ממש טובים.
אני מתחילה להיזכר בהכל... בחדר אוכל, בחדרים. אני מתגעגעת ללהיות קרובה כלכך לחברים שלי, לקפוץ אליהם לחדר ולבלות איתם בערב.
בשבוע השני היו נותנים לנו זמן חופשי אחרי הצהריים, ואנחנו היינו הולכות לסיבוב בקיימרידג′. מקום מהמם !
ממש התמצאתי שם, כבר ידעתי איפה החנות בגדים האהובה עלי, איפה הפארק, ואיפה ההומלס עם המפוחית.
בסופי השבוע הלכנו לטיולים מאורגנים עם שתי המדריכות הישראליות וארבעים הילדים, באוטובוס עם שירותים. ביקרנו בלונדון הרבה פעמים, עשינו המון שופינג,
היינו בקניון הכי גדול באירופה, במחזמר מדהים של מלך האריות, במוזיאון השעווה מדאם טוסו, בכיכרות כלמיני, במצעד הגאווה האנגלי, בטירת וורוואיק, ובעוד כלמיני מקומות....
יש לי עוד הרבה חוויות מעניינות לספר על איך לא ניצחתי בכשרונות צעירים אבל הצלחתי להשיג זמרת ממש טובה תוך יומיים בערך, ואחרי חצי שעה של למידה של השיר משמיעה וחזרה 1 בלבד איתה, עלינו על הבמה עם כמה שפחות פאדיחות.... ><
על אנשים מעניינים שפגשתי, על מקומות נפלאים, על תרבויות, על דברים שלמדתי על אנשים, על סדר וניקיון, על אחריות...
חבל שאין לי כוח להמשיך.
