היי, קוראים לי תומר אברהם בת 13 (תכף.. ) מקיסריה
איך להתחיל בכלל !? השבועיים הכי מדהימים בחיי
איך הגעתי בעצם לליטל קנדה? אחותי לפני שנתיים גם טסה לשם (לבד - פעם ראשונה ) וחזרה עם מיליון חוויות מרגשות ומדהימות , כמובן שעם כל הקנאה רציתי לטוס מיד אבל הייתי קטנה מדי ובכלל לא ידעתי לתקשר באנגלית , לפתח שיחה ואת הדברים הבסיסים.. הגיעה שנת הבת מצווה ואני ובת דודתי ספיר פרץ המדהימה 
בקשנו מתנה לטוס לסאמר סקול , ידענו מראש שנטוס לליטל קנדה ! ברור!
אבל בכל זאת התענינו בכל המחנאות , שאלנו חבר4ים והתייעצנו עם עוד אנשים והגענו למסקנה הכי טובה - ליטל קנדה!! 
כבר חודשים לפני התרגשנו , נפגשנו מלא לפני לתכנן את הכל , את הבגדים , תיקים,תכשיטים , איך נסתדר, אם לא נתגעגע (לא....), עם נסתדר עם האוכל , עם נריב,ועוד.....
כל אחד שראיתי התחלתי לספר לו על החוויה שהולכת להיות לי , כל השכבה שלי ידעה מזה וכמובן שהמורים 
המון התרגשו בשבילי ופירגנו וכמובן שקנאו
את המזוודות הכנתי שבועות מראש מרוב ההתרגשות , הייתה לי אפילו טבלת יאוש כדי שכל החודשים יעברו שנגיע כבר ל15 ליולי!!
הגיעו הימים וההתרגשות רק התגברה והגענו ללילה שלפני , לא הצלחתי להירדם וישנתי בקושי שעה בלילה .. הגענו ב6 ורבע לשדה התעופה , נפרדנו מההורים עם החששות לכמה המזודה תשקול שאסור לעבור את ה23 קילו ( שלי הייתה 27 קילו וחצי מזוודה דחפתי לתיק גב 
)
היינו בדיוטי פרי, הצטלמנו והתחלנו להתחבר אחד עם השני וככה המשכנו גם בטיסה, הטיסה עברה לא בטוב לאנשים שהיו איתנו ולדיילות שלא הפסקנו לעשות רעש להתרגש להתחבר לשיר לצחוק לשחק מה לא!? כמה פעמים בקשו מאיתנו להירגע , לשבת במקום , לא להרעיש אבל .. אי אפשר זה כל הכייף 
אחרי 5 שעות מדהימות שכבר הנו שניהיה קבוצה מגובשת הלכנו למעבורת וכמובן שעלינו לקומה הכי גבוהה וכל הרוח הנעימה שלונדון עד לאי הגיעה עלינו ...
אחרי כמה שעות הגענו סוף סוף למחנה ליטל קנדה ♥ , קיבלו אותנו מאוד יפה ונתנו לנו תחושת בית חום ואהבה, הלכנו לחדרים והתעקלמנו...
למחרת כבר התחילו לנו כל המבחנים,הפעילויות ,הארוחות, וממש הכאמף
למחרת כבר ממש היינו בכיתות עם ההקבצות המתאימות לכל אחד והרמה שלו,
למדתי עם גושאה :-) למדנו 2 שיעורים בכל יום שיעורים שעושים בהם כייף ותוך כדי לומדים..
באמת שאני מרגישה שהשתפרתי באנגלית ושיש לי יותר בטחון לדבר :)
ככה עברו להם הימים, עד שהלכנו לטיול , נסענו לכנסייה למדנו על כל הכומר, על הכנסיה , על איך שנבנתה, ועל כל העבר, משם לכחו אותנו לטיפה שופינג וחזרנו למרכז, המשיכו הימים שהיה בכל המזגי אוויר קריר , חם, גשום , רוחות , חום בלתי רגיל ועוד מזגי אוויר משונים..
המשיכו להם הימים והגענו ללונדון לאחרי כל הנסיעות הגענו לפיצריה , אכלנו וצחקנו שם וממש נכנסנו לאווירת המקום, משם נסענו למופע המפורסם " מלך האריות " הצגה מדהימה ,שירים מדהימים שחקנים מדהימים- פשוט מדהים!
נסענו משם לאכסנייה , היינו 3 בחדר ונרדמנולמחרת אכלנו באכסנייה ונסענו מוקדם למדאם טוסו, כדי שלא נתקע בכל התורים, ביקרנו מלא בובות שעווה והם היו נראות כל כך אמיתיות ... אבל הכי התאהבתי מגסטין ביבר 
מרוב שאני וספיר נשקנו וחיבקנו אותו קראו לאבטחה - אופס?!
נסענו לשופינג סוער לא בזבזנו דקה שהייתה פנוייה , אפילו לא הספקנו לחזור בזמן לנקודת מפגש אז taxiiii אבל היו כאלה שנסעו ברכבת תחתית ( אחמ אוריאן ונתלי אחמ) , נסענו בסירה וראיתי מקומות מפורסמים בלונדון למשל הגלגל הענק, הביג בן ועוד מלא שלטים שהיו מוכנים לאולימפיאדה
היו עוד טיולים מרגשים אבל בשביל לראות אותם תצטרכו לנסוע לשם אתם
במרכז הכרנו אנשים מכל העולם והכי חשוב ספרדים
רפא וחסוס
כל הישראלים היו כל כך מדהימים - התגבשנו כקבוצה מדהימה שתמיד תמכה אחד בשני .. אני שמחה שהכרתי כל אחד ואחת מכם..
כל שאר הארצות - למרות שלא היינו באותו גיל מצאנו דברים משותפים שכולנו אוהבים, התחברנו כל כך אליהם , אני שמחה שיהיה לי חברים מכל העולם
מאיה ונעמה - המדריכות הכי מדהימות שיש!! גם חברות שאפשר לצחוק איתם על הכל , על הבנים, חתיכים , גגסטין :) , לקים, איפור , בגדים - הכלל! ובין אם הם מדריכות שהכי אחראיות ויודעות שהשטלת על כולם... תודה רבה על הכל
ניק המדליק- המנהל הכי מדליק שיש , אפילו לא הרגשנו שהוא המנהל, הוא נתן לנו הרגשה שהוא הדמות האבהית פה שבכל דבר שקורה לנו לפנות עליו..
רוב?? כמו האח הגדול שלנו, הוא היה המדריך שלי בפעילויות ולא היה רגע אחד משעמם איתו...
וכל הצוות.. מייקי , אמה, נטלי, ועוד.. ♥ היו מדהימים
ביום האחרון השארנו להם מזכרת קטנה ( הצפות של מיםם!! )
החלטנו לעשות מלחמת מים בשביל להפרד פרידה מצחיקה , היינו עם רובי מים, דליים , בקבוקים, שקיות , מה לא!!?
אחרי זה הלכנו לחדר של הספרדיים והרטבנו גם אותם : -) איך אפשר שלא?!
ניפרדנו מהם עד שהמדריכה שלהם אמרה לנו ללכת 
ארזנו את המזוודות ולא הלכנו לישון , התחלנו לעשות שטויות, לשחק , נהננו אבל בסוף נרדמנו...
קמנו בבוקר מאוכזבים ביותר שהחוויה הושלמת נגמרת :( הלכנו לארוחת בוקר
ו.... ביי ביי
היינו עצובים ואפילו חלק בכו.. אבל לכל התחלה יש סוף לא!?
נסכם את זה ככה : שבועיים הכי מדהימים בחיי כל כך הרבה חוויות וסיפורים, עברנו שם כל כך הרבה שאי אפשר לתאר את זה בכמה מילים , ממליצה לכולם בחום ובאמת שהייתי חוזרת לשם תמיד
החוויה הכי מדהימה בחיי!!!!!
