היי
קוראים לי מיכל אני בת 14 ואני עולה לכיתה ט :))
אז ככה אני יצאתי לרויאל סקול ויצאתי לבד בהתחלה קצת חששתי שאני לא יסתדר ולא ימצא חברות אבל עוד במפגש התחלנו להתחבר ואחרי שנחתנו כבר כולם היו חברים.
אישית הטיסה לשם עברה לי ממש לאט למרות שכל הזמן דיברנו והפרענו במטוס.
כשנחתנו המדריך טיולים בא לאסוף אותנו מהשדה תעופה ולקח אותנו למרכז.
הנסיעה לקחה בערך שעתיים וכולם היו עייפים מהטיסה וישנו. כשהגענו למרכז כולם התפעלו מהגודל שלו ומהנוף שלו הוא היה מדהים. כשירדנו מהאוטובוס
פגשנו את המדריכים האנגליים. הם לקחו אותנו לסיור בקמפוס ואז הראו לננו את החדרים שלנו החדרים היו לשניים. בחדרים היו שתי מיטות קומותיים ומתחת לכל מיטה היה שולחן וארון.
בחדרים היו גם שירותים ומקלחת הם לא היו כאלה מדהימים אבל לשבועיים זה היה בסדר. ביום השני כבר עשינו מבחן וחולקנו לכיתות שבהם יש ילדים מכל מיני ארצות שונות 
הלימודים בכלל לא נוראיים כמו שחושבים לפני שמגיעים לשם למדנו שלוש שעות ביום והמורים היו פשוט מדהימים. הם העבירו את השיעור בשיטה חווייתית ומלמדת נורא נהנו מהשיעורים.
לאחר השיעורים הלכנו לארוחת צהריים האוכל היה דווקא מעולה ונורא התחשבו בנו הישראלים. אחרי ארוחת צהריים נחנו קצת ויצאנו לפעילויות (כגון: שחייה, הכנת צמידים, טניס, אירובי, כדרוגל ועוד..)
הפעילויות היו משותפות עם ילדים משאר הארצות בכל יום היה ניתן להשתתף בשתי פעילויות. לאחר הפעילויות היה זמן לנוח במעונות ואז הלכנו לארוחת ערב אחרי הארוחת ערב יצאנו לפעילות ערב ( סרט, דיסקו, הכנת ספינות, שחיה ועוד.. ) במשך השבועיים שהיינו שם יצאנו מחוץ לקמפוס לטייל במקומות כמו קימברידג′, לונדון, איפסוויץ′ ועוד.. אל תדאגו בכל אחד מהמקומות מקבלים זמן וחופשי וברובם יש גם מקומות לעשות קניות.
אחריי שהכרנו אנשים מדהימים ראינו מקומות מהממים וקנינו בגדים הורסים הגיע הזמן לחזור הבייתה. אז ארזנו והגיע הלילה האחרון כל אחד עשה משהו אחר ייש כאלה שהלכו לישון ויש כאלה שהעדיפו להפריע לאלה שרצו לישון..
ואז נסענו לשדה התעופה , טסנו , כשנחתנו רוב הילדים כבר בכו זה היה ממש עצוב כי היינו קבווצה ממש מגובשת אחרי שכולנו נפרדנו יצאנו להורים וזה היה מסע מדהיים !!
לסיכום הסאמר סקול שווה נסיעה אם מרשים לכם לסוע לכו על זה אל תחשבו פעמיים. בלי חברים עם חברים זה לא משנה כולם נהנים באותה מידה.
שכחתיי לאמר בלי המדריכה המדהימה שלנו לי שלקחה עלינו אחריות דאגה לנו סידרה לנו את כל מה שרצינו הקשיבה לבעיות שלנו פתרה לנו בעיות אני באמת רוצה להודות לה כי בזכותה זה היה מסע שנזכור ומה שבטוח עם אנשים שלא נשכח !!
