סאמר סקול 2012
אני יושבת וחושבת מאיפה להתחיל לסכם את כל החוויה המדהימה הזאת שפשוט לא משנה מה כמות המילים שאני אכתוב פה היא לא תתאר את ההרגשה האמיתית שמרגישים !
נתחיל מזה, שכל כך חיכיתי להגיע ליום הזה, כמובן שהיו לי חששות כי טסתי לבד וככל שהתקרב יום המפגש הייתי חולמת על כמה שאני לבד ושנורא קשה לי להתסדר, כמובן שעם יום המפגש כל החששות נעלמו והכרתי קבוצה שפיצית! שכל אחד מיוחד בדרך שלו !
ביום הראשון כשהגעתי לשדה תעופה ישר זיהיתי פנים מוכרות אבל לא הכי זכרתי את השמות 
אבל לא נורא, ישר כשהתחלנו את התהליך לעלייה למטוס בעיית השמות נפתרה, תודה לאל, וכולם התחברו לכולם!
היום הזה בהחלט היה מתיש, מלא בישיבה וצפייה להגיע כבר לאנגליה!
כשהגענו למרכז באיסטבורן, די התאכזבתי, הציפיות שלי היו כלכך גבוהות שפשוט חשבתי לעצמי, מה אני עושה פה?! שלא תבינו לא נכון, החדרים היו מעולים, כל אחד קיבל חדר משלו נקי ומסודר, והכל היה ירוק אבל דמיינתי את זה כלכך שונה וחלומי שפשוט הכל נהרס, אבל אל דאגה לא ראיתי עוד שום דבר והיישר ביום השני הכל עלה מעל הציפיות שלי ונדהמתי לראות שהמקום כלכך מושלם ומיוחד, טיילנו ועשינו שופינג וישר אח"כ הגענו למרכז ועשינו מבחן להתאמת הרמה שלנו, המבחן די הלחיץ את רובנו, אבל עברנו אותו במהרה!!!
בשבוע הראשון היינו קמים כל הזמן בשעה 7:30 ומתאספים מתחת למגורים של הבנות ומשם היינו הולכים לחדר אוכל. מהחדר אוכל היינו הולכים לשיעורים, שאני חייבת לציין שנהנתי בהם, והיה מצחיק ותמיד כיף עם מוזיקה. המורים שם מדהימים אחד אחד!!!!!!!!! והכל בזכותם. אחרי השיעורים היינו הולכים לאכול ארוחת צהריים ומשם לפעילויות ספורט. בערב הפתיעו אותנו כל פעם בפעילות אחרת עם כל מיני ילדים מכל העולם. האנשים מכל העולם נחמדים מאוד, והיה נורא קשה להפרד מהם, אבל איזה מזל שיש פייסבוק, אה?! 
בשבוע השני, שינו לנו את הלו"ז והיינו קמים ואחרי הארוחת בוקר היו לנו או פעילויות ספורט או שופינג או טיול קצרצר.. בצהריים היינו לומדים ובערב פעילויות, קריוקי, דיסקו, בינגו, טיול לים ואיך אפשר לשכוח את הצפייה באולימפידה!!!!!!! היה כל כך כיף.. אי אפשר לשכוח שום רגע שם...
יום שישי זה היום שבו הכי הייתה אווירה של גיבוש של הקבוצה הישראלית והרגשנו אווירה של בית, עם החלות, הקידוש ושירי השבת ששרנו, היינו כולם מתלבשים בבגדים לבנים והייתה אווירה חגיגית - ההרגשה הזאת היא הרגשה טובה ומיוחדת.
חשוב לציין שכל החוויה הזאת לא הייתה מדהימה ומיוחדת כלכך לולא המדריכות, לי והדס, שתמיד היו שם בשבילנו, תמכו, דאגו, הקשיבו, חיבקו והיו חלק בלי נפרד מהקבוצה שלנו... דאגו תמיד שיהיה חיבור טוב ושלא יהיו בעיות.
וכמובן צוות המדריכים הכתום של EAC שאני מתגעגעת אליהם נורא ומודה להם על כל רגע שם שהם דאגו להצחיק אותנו ושנהנה בכל מקום שבו אנחנו נמצאים!
ואיך אפשר לשכוח את הקבוצה שאיתם יצאתי שכל אחד מהם מדהים ואני אוהבת כל אחד ואחד מהם!!!!!!!! לא הייתי מחליפה אותם באף קבוצה אחרת!!!!!!!!!
נ.ב
מאז שחזרתי דיברתי עם אנשים משם והם אומרים שנורא משעמם בלי הקבוצה הישראלית ושמתגעגעים אלינו מאוד!!!!!
לסיכום, זו חוויה בלתי נשכחת וחייב לצאת לפחות פעם אחת בחיים.
