טוב קשה להתחיל לתאר ולהסביר מה בדיוק קרה שם בברייטון כי רק מי שהיה שם יודע ומבין, אבל בכל זאת אני ינסה לספר בקצרה ..
אז הגעתי לסאמר סקול כי אמא שלי רצתה שאלך בהתחלה לא הסכמתי כי חששתי ופחדתי להסתדר לבד אבל בסוף החלטתי שאני מסכימה וכמובן אני לא מצטערת על זה לרגע.
מהרגע שהגענו לשדה תעופה בהתחלה נפרדתי מההורים וישר רציתי להתחבר לכולם ושנגיע כבר לברייטון.
כשהגענו לברייטון הימים הראשונים היו די קשיים ומיאשים בגלל שהיינו צריכים להתרגל למקום, לאכול שלא ממש אהבנו, לילדים החדשים מכל מיני ארצות, וכמובן לאלה שאיתנו בקבוצה מהארץ.
אחרי כמה ימים ממש התחברתי לילדים בקבוצה מהארץ וכן התחברתי לכל מיני ילדים מארצות שונות שחלקם היו איתי בכיתה או סתם ככה ואני אפילו בקשר איתם ואנחנו קובעים מפגשים או שמדברים בפייסבוקץ
הרבה חושבים שסאמר סקול זה משעמם כי לומדים שם אבל זה ממש לא ככה הלימודים ממש חווויתים והם רק חלק אחד שמרכיב את החוויה הגדולה הזאת . כמו כן היו ימים של שופינג, או טיולים למקומות שונים כמו מאדם טוסו, לונה פארק, ועוד מקומות.
באיזה שלב התחלנו להתרגל לאוכל , לילדים שניהיוו חברים ממש טובים שלנו, ללימודים, לפעילויות אחר הצהרים וכמובן ממש התחברנו ואהבנו את המדריכים
לקראת הימים האחרונים שכולם כבר התחילו לעזוב היה ממש עצוב כי בעצם לא נראה לי שנפגוש את הילדים מהארצות עוד פעם..
בקיצור אני מממש ממליצה לכל אחד שקצת מתלבט ופוחד לנסות וללכת לחוויה מדהימה כזאת.
אני מקוווה שיצא לי גם שנה הבאה ללכת או לסאמר סקול במקום אחר או לסאמר קאמפ כי באמת מכירים אנשים חדשים שנוצרים קשרים לכל החייים ! :)
