אז זהו... היום של הסאמר סקול הגיע.
לא ייאמן שמאיה (שותפתי הקבועה לסאמר סקול) ואני טסות בפעם החמישית לסאמר סקול עם קמפוס !!!
כמו בכל שנה, הגענו לנקודת המפגש בשדה התעופה ובחנו את הזרים שהקיפו אותנו, כולם עם תיקי קמפוס, וידענו שכל אחד מהם יהיה כמו אח שלנו בסוף השבועיים האלה.
אחרי מסע מתיש לעיר איסטבורן (עוד שלוש שעות באוטובוס בנוסף לטיסה המייגעת), התאספנו באיזשהו חדר עם כל המזוודות. בפינה עמד בחור בריטי (נאה מאוד 
) וטאטא את הרצפה... ומי חשב בכלל שדווקא אליו ניקשר יותר מכולם? ומי חשב שביחד נתכנן את הפגישה הבאה שלנו בארץ ישראל? אז כן.. זה מה שקורה כשנמצאים שבועיים ביחד באנגליה.
מאותו יום ואילך, מצאתי את עצמי מוקפת ברוסים, אוקריינים, קטארים, גרמנים, איטלקים (המוןןן), קצת ספרדים, מדריכים בריטיים מדהימים וכמובן המון ישראלים מקצוות שונים של הארץ, ומחורים למיניהם (מישהו שמע על תובל?
).
האיטלקים, עם כל הכוונות הטובות והחום שלהם, לא בדיוק הצליחו לתקשר באנגלית, אז למדנו איטלקית בשבילם (ישראלים מוכשרים שכמותנו...). בסוף השבועיים האלו, רובנו חזרנו עם אוצר מילים מרשים במיוחד באיטלקית, וחלקנו גם בשאר השפות. הרוסים היו מקסימים ושרו איתנו ברוסית ברחבי הקמפוס. הם אפילו לקחו את מאיה, ג′זמין ואותי לטיול לילי בעיר ולאורך החוף (המהמם)
וה - pier (איך אומרים את זה בעבריתתת?!).
כמובן שגם היו לימודי אנגלית... הייתי בכיתה ממש כיפית עם אנשים איכותיים ועם מורים מדהימים. בזכות אחת מהמורות התחלתי לקרוא ספרים (הלםםם). גם מחוץ לכיתה שיפרתי את האנגלית, בעיקר בשיחות נפש עם המדריכים המקסימים שהיו לנו (אלו שהצלחתי להבין את המבטא שלהם לפחות..) חשוב להוסיף שבכל השנים הרגשתי ממש כמו שגרירה של ישראל, וכמה חברים מחו"ל הגיעו או מתכננים להגיע לארץ בזמן הקרוב!!
קצת עצוב לחשוב על הרגעים המצחיקים שלנו שם ולחשוב שהם הפכו לעוד זכרונות.. בארוחות היינו מתגלגלים מצחוק כשיסמין דובבה להנאתה מחשבות של רוסים ואיטלקים תמימים, הסתבכנו במלחמת מים עם איטלקי בן 12 שעצבן אותנו, ריכלנו על אנשים תוך הימנעות ממילים בינלאומיות (מה שיצר שפת סאמר סקול חדשה לגמרי), המצאנו כינויים קורעים למדריכים וגם לחברים שלנו, שיחקנו פרוט נינג′ה, פיתחנו אובססיה למדריך ג′ייק (גרופיות לנצח!), ניסינו לומר water במבטא מנצ′סטרי מאות פעמים ללא הצלחה מרובה, הצקנו לרוסים באוטובוס ואפילו הכרנו דיג′יי בת 70(קארול האחות!!).
הסאמר סקול הוא חוויה באמת מדהימה שמאפשרת למי שמגיע אליה להכיר אנשים שהוא לא היה פוגש בשום סיטואציה אחרת (תמצאו לי פה דיג′יי אישה בת 70 נראה אתכם!!). זה המקום שבו ישראלי יכול להיות חבר של לבנוני ואימו יכול להיות חבר של תימנים (תודו שזה דיי נדיר). אני ממליצה לכל אחד לצאת לסאמר סקול, החוויה ששינתה לי את החיים חמש פעמים. הלוואי והייתי יכולה לצאת שוב בשנה הבאה, אבל אני כבר מזדקנת.. ואין ספק שתפגשו אותי בתור מדריכה!
EASTBOURNE 2011 I MISS U ALL!! GROUPIES FOREVE_!!
