היי,
אני נועה וייס בת 16 וחצי מחיפה,
חזרנו לא מזמן אבל הראש שלי עדיין בקיימברידג′, היה שם כל כך כיף שאף אחד לא רצה לעזוב, נכון, רצינו לראות המשפחה והחברים אבל בכל זאת, נאלצנו לעזוב עיר מדהימה, חברים חדשים מחו"ל ולהיפרד מהחברים מהארץ וזה בדיוק מה שעשה את הסאמר סקול לחוויה שאי אפשר לשכוח.
ביום הראשון שהגענו כולנו התרגשנו, היינו עייפים מהטיסה ובכללי היינו מתוחים, לא ידענו עם מי נהיה בקבוצה הישראלית (בסוף התברר שיש לנו את הקבוצה הכי מושלמת בעולם) וגם לא ידענו איך המקום יראה, אבל כשהגענו לשם אחרי דרך די ארוכה התלהבנו מאוד מהקמפוס המגניב של קלייר קולג′ ועשו לנו קבלת פנים נעימה עם ממתקים ושתייה שאחריה באו הסברים קצרים על החיים בקלייר קולג′.
את העיר עצמה ראינו כבר באותו ערב בגלל שהלכנו לארוחת הערב (שנמצאת במרחק של 10 דקות הליכה מקלייר קולג′) אבל לא הספקנו לראות כמובן כל מה שיש לראות אבל ידענו שיהיו עוד הזדמנויות אז לא דאגנו.
ביום השני עשינו את המבחן, בהתחלה כולם קצת התעצבנו שיש מבחן (ועוד בחופש הגדול!) אבל הוא היה נחמד באווירה נעימה ועבר מהר, ובסופו של דבר גם הבנו את החשיבות שלו - מיון לרמות בלימודי האנגלית.
כבר בסוף של אותו יום כל אחד קיבל את מערכת השעות שלו לפי הרמה והכיתה בה הוא נמצא וכמובן חילקו אותנו לקבוצות של הפעילויות.
מערכת השעות הייתה סבבה בגלל שראינו שכל יום מתחילים במשהו אחר, יום אחד בשיעורים ויום למחרת בפעילויות ככה שיהיה לנו גיוון.
השיעורים עצמם היו מהנים, כמובן שהיו כאלה שיותר וכאלה שפחות, אבל המורה שלנו העבירה לנו הרבה משחקים ששיפרו לנו את האנגלית בלי להרגיש בכלל שאנחנו לומדים משהו !
הפעילויות כמובן היו מהנות יותר מהשיעורים אבל אחרי הכל זה הגיוני J כל יום עשינו משהו אחר - צביעת פנים, קריקט בפארק, צביעת חולצות, ציור של הסביבה, פאנטינג (סוג של שייט בסירות קטנות כאלה), חפש את המטמון ואפילו סתם הסתלבטות בפארק.
אחרי הצהריים בערך מהשעה 4 היה לנו זמן חופשי שרובנו ניצלנו לקניות במרכז הקניות הקרוב שנמשך עד לארוחת הערב, שהייתה בערך בשעה 6 בערב.
אחרי ארוחת הערב תמיד היה מה לעשות, או ערב משחקים או ערב פוקר אפילו ערב ווי היה, אבל הדבר שכולנו אהבנו היו המסיבות שהיו לעיתים די תכופות.
ב-10 כבר היה כיבוי אורות והיינו צריכים ללכת לחדרים דבר שדי ביאס אותנו כי רצינו להמשיך ולבלות עם החברים החדשים.
הדבר שהכי אהבתי בסאמר סקול בקיימברידג′ הוא העצמאות, נכון, היו לנו המדריכים הישראלים שעזרו לנו בכל בעיה, אבל יכולנו להסתובב לבדנו (עם חברים, אחרת מה זה שווה בכלל ?!) ולעשות מה שאנחנו רוצים, כמו ללכת לשבת בסטארבקס, ללכת לקניות, סתם להסתלבט בפארק עם החברים הישראלים והחברים מחו"ל ועד מלא דברים שהפכו לחלק משגרת היום.
תחושת העצמאות הייתה מהנה והרגשנו ממש אחראים בלי ההורים שעושים בשבילנו את העבודה כשקונים משהו או סתם מסתובבים במקום יחסית זר לנו (שאחרי יומיים כבר הכרנו כל פינה בו והרגשנו כאילו אנחנו חיים שם כבר כמה שנים).
בקיצור, אם יש משהו שיכול להוציא מהשגרה (אפילו של הטיולים מהשפחתיים לחו"ל) זה סאמר סקול !
