שללוםם D:
אני אלה לביא בת 13 וחצי מכרכום , חור כזה אי שם בצפון.
בקיץ 2010 טסתי ל- מחנה קיץ YCC שבקוובק שבקנדה.
זאת הייתה החוויה הכי מדהימה בחיים שלי !
אז מאפיה מתחילים ?!
ביום שני ה - 26.6.10 ב - 3:00 לפנות בוקר הגעתי לשדה התעופה בן גוריון אחרי שעתיים נסיעה מותחת וצפייה להגיע כבר !
כשהגעתי לשדה התעופה פגשתי את כל הישראלים שהכרתי בפגישות הקודמות ומאוד התרגשתי.
אחרי כמה זמן התאכזבנו לגלות שיש לנו איחור בטיסה ,
אני אישית נורא התאכזבתי רציתי להגיע כבר ולא לוותר אל אף יום במחנה. אבל היום אני לא מוותרת על אף רגע בטיסות ובעיכוב משום שהעיכוב הזה גיבש אותנו (הקבוצה הישראלית) למשפחה חמה יותר ממה שהיינו !
אז בחמש לפנות בוקר נסענו למלון כפר המכביה שברמת גן ושם היינו עד 11 בבוקר , ישנו אכלנו שתינו והתרגשנו...
ב 11 בבוקר חזרנו לבן גוריון , הטיסה הייתה אמורה להיות ב- 3 אחר הצהריים , עשינו את הבדיקות והיינו בדיוטי פרי מאושרים , ולבסוף עלינו למטוס בסביבות חמש בצהריים.
הגענו לשוויץ בשעה תשע בלילה ונסענו למלון ללילה אחד.
ב11 בבוקר יום שלישי יצאנו משוויץ וטסנו לקנדה.
כשהגענו לקנדה הייתה לנו נסיעה של שעתיים עד למחנה, זאת הייתה נסיעה מרגשת מאוד כולם הסתכלו מסביב וראינו את הנוף המדהים של קנדה , שטחים ענקיים של יערות ושדות ירוקים, ירוק ירוק ועוד ירוק ...
כשהגענו למחנה הייתי המומה , לא הצלחתי להוציא מילה מהפה,
לאחר שירדנו מהאוטובוס סיד המנהל עשה לנו שיחה והסביר לנו על המחנה.
אחרי זה הלכנו לאכול ארוחת ערב, כל הקנדים קיבלו אותנו בשמחה והתלהבו מהישראלים.
אני הייתי לבד בקבוצה שלי, זאת אומרת שלא הייו איתי הישראלים שאיתם טסתי, בהתחלה קצת חששתי אבל עכשיו אני יודעת שזה יצא מעולה!
אחרי האוכל הלכתי עם הקנדיות צ′לסי (שיינה) , מאייגן וג′ימי לאוהל שלי והן היו השותפות לאהול שלי במשך כל התקופה שהייתי במחנה.
בלילה הראשון היה לי קצת קשה להירדם, היו קולות של חיות וחשבתי על זה שאני בקנדה ושאני לא מאמינה שזה קרה לי , אבל בסוף נרדמתי.
בבוקר הראשון קמנו, וישר הלכנו ל"מרכז" ששם שרים את ההימנון של קנדה כל בוקר, לאחר מכן הלכנו לאכול ונדהמתי מזה שהם אוכלים חביתה תפוחי אדמה וקטשופ לארוחת בוקר.
בימים הבאים במחנה היה סדר יום מאורגן עם זמנים של פעיליות , כל פעם פעיליות אחרות, הפעיליות במחנה שונות ומגוונות ויש כמעט מכל הסוגים! סקי מים , אבובים , קנו , קאייקים , אומונות , דרמה , פוטבול , גולף , בישול, מוזיקה , כדורגל , כדורסל , הוקי , קיר טיפוס , בריכה , טניס ועד מלא מלא... כל יום גם היה G.S שזה שחייה באגם ועד כמה פעיליות שם, ויש שם מין מתנפח כזה שאחד יושב בקצה , והשני קופץ מגבוה ואז זה שיושב עף באוויר הישר למים! זה כל כך כיף, אני חושבת שזה חוויה שאסור לוותר אליה!
כל ערב היו לנו גם פעיליות ערב מצחיקות , למשל יוגה , בפעילות אחת היינו צריכים להכין שמלות משקית זבל וסלוטייפ, ובפעילות אחרת הכנו ריקודים מצחיקים לשירים, היום פעיליות עם הבנים מהגיל שלי והיו פעיליות עם גליאים אחרים.
כמובן שיש גם טיולים ופעיליות מיוחדות,
יום אחד יצאנו ליום שופינג רק הישראלים והיינו באטרף וכולם קנו וקנו וקנו...
יום אחר יצאנו לפארק מים ונהננו בטירוף !!!
היה גם קרנבל עם מתנפחים ומלחמת קצףףף !!!
יצאנו לטיולים בטבע, טיול קנו ומסע בהרים , היה צריך לבחור אחד מבין הטיולים, אני בחרתי בקנו וישנו על אי באמצע אגם עם נוף מדהים ,
כמו בגליות , אכלנו מרשמלו ופיינקים צחקנו וראינו את השקיעה ,
וכל זה שלושה ימים מלאיי הרפתקאות בטבע של קנדה !
וביום אחר נסענו לקרטינג מגניב כל כך מהיר ומסלול ענקי, כולנו נהננו!
היו גם יומיים של מלחמת צבעים , כל המחנה התחלק לשתי קבוצות אדומים וכחולים שהתחרו אחת בשנייה בתחרויות שונות ומגוונות ,
לבסוף האדומים ניצחו, הקבוצה שאני הייתי בה...
אלו היו יומים כל כך מצחיקים ומהנים!!!
כמו שאתם רואים כל יום היה גדוש בפעיליות מדהימות שאסור לוותר אליהן!
כל יום שישי יש תפילה של כל המחנה ביחד ב"מרכז" כל קבוצת גיל שרים ברכה ומברכים את המחנה , אחר כך יש ארוחת ערב מיוחדת וכל המחנה לובש לבן.
בשבת בערב יש מסיבה עם מוזיקה ריקודים וחלוקת חולצות דיבורים ואוכל..
יום שבת הוא יום חופשי יש רק G.S אין פעיליות ואפשר לעשות מה שרוצים.
האוכל במחנה טעים , לא כמו האוכל של אמא אבל הוא טעים , כל הדיבורים על זה שהאמריקים אוכלים רק צ′יפס והמבורגר והכל ענקי,
אז זה נכון ... אל תתפלאו אם תשמינו שם שניים שלושה קילו..חחח..
החוויה המדהימה הזאת שנקראת מחנה קיץ YCC תישמר לעולם בלבי !
ואני ממליצה אליה גם לכם, כמו שאתם רואים אין אפילו על מה להתלבט. בשהות שלי במחנה השתפרתי באנגלית , הכרתי חברים לחיים , התבגרתי ונהייתי עצמאית וכמובן חוותי חוויה של פעם בחיים שלא תשכח לעולם! הקנדים והקנדיות נחמדים מאוד ואני שומרת איתם על קשר באימייל בפייסבוק ואפילו בדואר.
החלום שלי לחזור בעוד שנה שנתיים ואפילו שלוש למחנה הזה ולפגוש את כל החברות והחברים שאני כל כך מתגעגעת אליהם !
בהצלחה ותהנו , שנה טובה (:
אוהבת אלה לביא
