עמית =]]

אז מאיפה להתחיל ? מהקבוצה המדהימה שזכיתי להכיר ?
מהמרכז העוצר נשימה ? או מהמדריכים המדהימים שפשוט היה לנו קשה להיפרד מהם ?

כדאי שאתחיל מהתחלה, בהתחלה רציתי לנסוע עם חברה כי חשבתי שיהיה לי קשה להתחבר עם האנשים ולא רציתי להישאר לבד, אבל כל מיני סיבות לא יצא ולא רציתי לוותר על ההזדמנות לנסוע אז בסוף החלטתי לנסוע לבד, וכולם אמרו שזה עדיף כי כך יותר קל להתחבר, והם צדקו.

 לפני המפגש הכרתי כבר מלא ילדים דרך הפורום שגם נוסעים לאוקספורד ואחרי המפגש ובשדה תעופה התחברתי עם כל השאר וזה קרה בשניות !

בחרתי במרכז אוקספורד, בגלל התוכנית השונה שלו, בה אנחנו יותר עם החבר′ה מחו"ל מאשר הישראלים וזה נראה לי יותר מעניין, וגם כי אוקספורד היא עיר מאוד מוכרת והתמונות מאוד הלהיבו אותי.

ואחרי כמה שיחות עם עמרי (מנהל ה- סאמר סקול) התחילה הספירה לאחור... התחלתי לספור את הימים לטיסה ביום כשהכרתי את ספיר בן בז (אחת הבנות מהקבוצה) שתינו ספרנו כבר יותר מ100 ימים לפני, והימים עברו להם ב 12.7 הגיע יום המפגש והתרגשתי מאוד לפגוש את הקבוצה שלי ואת המדריכה, ושמחתי לגלות שיש לי קבוצה מדהימה !!!!

ואז הגיע יום הטיסה 27.7 (תאריך שלא אשכח לעולם) נפגשנו כולנו בשדה תעופה ונפרדנו מההורים היה קצת קשה בהתחלה גם לי וגם להוריי להיפרד למשך שבועיים אבל ידעתי שהולכת להיות חוויה מדהימה והגעגועים יעברו..

וכך המשכנו לדיוטי פרי ומשם לטיסה..

הטיסה נמשכה 5 שעות שנראו כמו נצח, רק אחדים הצליחו להירדם האחרים העבירו את הזמן או בסרטים שהקרינו הטיסה או בלעשות הרבה רעש לשאר הנוסעים. וכשסופסוף הגענו ראינו כמה יפה לונדון ממבט על.

משם עלינו על האוטובוס ונסענו לאוקספורד, בהתחלה קצת התאכזבנו לראות שזאת לא הטירה הגדולה שלה ציפינו, אבל אותה אכזבה לא נמשכה לאורך זמן, כשהגענו קיבלנו הסבר קצר מהמדריכים המקומיים של ה EF ומשם כל אחד הלך לחדרו.

החדרים היו מדהימים הם היום בנויים בצורה של דירה ובכל דירה כ-6 חדרים עם מקלחת, ומטבח משותף לכל אותה דירה.. החדרים היו ממש יפים !!!  לאחר שעיכלנו כמה יפה הקולג′ בו נגור בשבועיים הקרובים הלכנו לארוחת הערב (אתם קולטים שארוחות הערב היו ב 5 אחה"צ, מה שהוביל לרעב ב 22:00 ולזלילת חטיפים) והאוכל היה ממש מגעיל וכולנו השארנו צלחות מלאות, אבל זה עדיין לא מחק את האושר מפנינו.

ביום שני לאחר המבחן עשינו סיור בעיר אמנם היה קצת ארוך ומעייף, אבל היה מדהים לראות כמה אוקספורד שונה ממה שאנחנו רגילים לראות, מלא מבנים עתיקים וכנסיות.. באותו יום חולקנו לקבוצות שהם גם יהיו הכיתות, בקבוצות היינו יחד עם ספרדים ואיטלקים,בהתחלה היה לנו קצת קשה

להתחבר איתם אבל לאט לאט המתח השתחרר.

לכל קבוצה היו מדריך ושני מורים של ה EF , המדריכים והמורים היו מדהימים, ממש נחמדים, וגם מאוד צעירים (הכי "זקן" בן 24).. וביום האחרון היה לנו מאוד קשה להיפרד מהם...

בזמן החופשי שלנו היה לנו את הלאונץ′ בו יש לפטופים, WII DANCE , פופים לנוח \ להירדם עליהם וטלויזיה.

 בנוסף ללאונץ′ יכולנו ללכת חופשי למרכז הקניות של העיר שם עשינו מלא קניות, החנות המועדפת עלינו הייתה PRIMARK ואפשר להגיד שהישראלים ממש מימנו להם את ההוצאות לחודש אוגוסט.

הפעילויות שלנו בבוקר או אחר הצהריים כללו: פנטינג בנהר, החלקרח, באולינג (אני ניצחתי),ביקור בבית של שייקספיר, ביקור באחד קולג′ים של אוקספורד בו צולם הסרט הארי פוטר, עיר הרוחות, ביקור בטירת אוקספורד,מחזה של רומיאו ויוליה, והישראלים זכו לאטרקציה מיוחדת לביקור במוזיאון השעווה...

ביום שבת הראשון שלנו נסענו ליום לשלם ללונדון (נאלצנו לקום ב 6 וחצי, אבל היה שווה כל שעת שינה), היינו בביג בן המפורסם, בארמון המלכה, בבית של הראש ממשלה, הצטלמנו עם השומרים, והצחיקה אותנו ההליכה שלהם.

אחרי שבוע של אוכל נורא, החליפו לנו חדר אוכל, לחדר אוכל בו אוכלים הספרדים האיטלקים והמורים שלנו, בקיצור כל מי שאנחנו מכירים... והאוכל השתפר מאוד (!!!!!) ואף היה ספק כי השמנו... הטבח שם היה ממש נחמד ואפילו ניסה להכין בשבילנו חומוס אבל לא יצא טעים כמו בארץ!=)..

לא רצינו שהימים שיעברו, אבל הם עברו .. ומהר.

ביום האחרון שהיה עצוב ביותר, קיבלנו תיקים כחולים של הסאמר סקול והחתמנו את הכל האנשים שהכרנו, אפילו המדריכים, על התיק הזה, הצטלמנו עם כולם, ולאט לאט נפרדנו מהמדריכים והאיטלקים ולבסוף מהספרדים שנשארו עוד שבוע ואנחנו רצינו להישאר איתם.

לאחר שהרוב כבר עזבו אפילו המדריכים, נועה המדריכה שלנו ארגנה מסיבת סיום רק לנו הישראלים, ואחרי שעה כבר היינו על האוטובוס בדרך לשדה תעופה. הטיסה חזרה עברה בלי ששמנו לב כולנו נרדמנו, וכשהתעוררנו כבר היינו בישראל החמה, ובחזרה לשגרה.

אני רוצה לציין את המדריכה המדהימה שלנו שבקושי הזכרתי אותה בסיפור, למרות שהיא אחת הדמויות המרכזיות, נועה היא המדריכה הכי טובה שיכולנו לבקש, היא רק דאגה שאנחנו נהנה מכל רגע, ופתרה כל בעיה הכי קטנה שנוצרה... נועה אפילו קיבלה תעודה מהEF   על "המדריכה שעובדת מסביב לשעון" ובאמת מגיעה לה.

 אמנם כתבתי הרבה , אבל זה אפילו לא חצי ממה שחוויתי שם, ה- סאמר סקול זו חוויה שאזכור לכל החיים... אל תתלבטו פשוט רוצו להירשם