השנה נרשמתי לסאמר סקול בבידלס אנגליה עם שתי חברות (שהן גם אחיות תאומות).
אחרי שהגענו לשדה תעופה ביום שני ונפרדנו מההורים, התחלנו עם הבדיקות שמהן הכי חששתי אבל הסתדרתי בעזרת המדריכה שלי, צליל.
הטיסה עצמה הייתה מאוד כיפית ועברה במהירות.
ישבתי עם חברותיי וראיתי סרטים יפים שלא יצאו עוד לקולנוע !
החלק המבאס בטיסה היה הנחיתה שבה כאבו לנו האוזניים במשך 45 דקות (יותר מדי מטוסים נחתו באותו הזמן, ולכן היינו צריכים לעכב את הנחיתה ולטוס במעגלים).
אחרי שנחתנו באנגליה, נסענו למקום המגורים שלנו בבידלס ופגשנו את פאט, שאחראי על כל הסאמר סקול.
פאט היה מאוד נחמד וחילק לנו "שקיות הפתעה" שכללו: בקבוק מים, סנדוויץ′, תפוח, חטיף וביסקוויטים.
את השקיות האלה קיבלנו בכל פעם שיצאנו לטיול של יום שלם ופספסנו ארוחה.
אחרי המפגש עם פאט, שמנו את המזוודות שלנו בחדרים וישר הלכנו לעשות מבחן רמה באנגלית.
ביום שלמחרת, הלכנו לפעילויות שונות, כמו: טניס, שחייה ודרמה ואחר-כך התחלקנו לקבוצות לימוד. בהתחלה, לא הייתי כ"כ מרוצה מהקבוצה שלי כי הייתי הישראלית היחידה בקבוצה ורוב הילדים היו ספרדים מגובשים במיוחד שאליהם לא ממש התחברתי. אבל בעזרת משחקים כיפיים בשיעורים שבהם התחלקנו לקבוצות, הכרתי הרבה חברות חדשות שאיתן אני עדיין בקשר.
בערב, נסענו לראות את המחזמר "גריז" בלונדון.
התפאורה הייתה פשוט מדהימה וכולנו הצטרפנו לשירה. זו הייתה חוויה בלתי נשכחת.
ביום השלישי, סיירנו בעיר נמל והסתובבנו במרכז קניות שם.
כל הבנות רצו לחנות "קליירס" ורוקנו אותה ממוצרים.
חזרנו לבידלס לשיעורים באנגלית. ביום הרביעי, חגגנו לרוני יום הולדת עם עוגה, שתייה ובלונים. ואז, היה לנו ערב קריוקי מהנה במיוחד.
ביום החמישי, הדלקנו נרות ואז הייתה לנו מסיבת סיום של הספרדים שעזבו ביום למחרת. חילקו להם תעודות וישר התחלנו לרקוד במסיבת דיסקו..
ביום השישי (זה היה כבר יום שבת), נסענו ללונה פארק. אני לא מעריצה גדולה של לונה פארקים אבל היה לי כיף מאוד.
אכלתי צהריים ב"פיצה האט-אכול כפי יכולתך" והיה טעים מאוד. אתם מאמינים שעילי אכל 11 פיצות ברצף ?! ביום השביעי, נסענו לטייל בלונדון. התחלנו בגשר לונדון ומשם המשכנו לשיט על נהר התמזה, בו ראינו את כל המקומות החשובים. אח"כ עשינו הפסקת אוכל בפארק וראינו את ארמון המלכה. ואז, נסענו ברכבת התחתית למוזיאון השעווה-" מאדאם טוסו". זה היה המקום האהוב עליי, רק חבל שלא היה לנו הרבה זמן לסתובב שם.
כשחזרנו לבידלס, חיכה לנו ברקביקיו טעים מאוד.
לאחר מכן, חגגנו לזואי יום הולדת עם הפתעה בסוף החגיגה - "זובור" של דשא, מים ושמפו !!
ביום השמיני, חזרנו לשגרה עם הפעילויות והשיעורים, רק ששינו את הקבוצות של השיעורים ובמקום ספרדים, היו צרפתים. בקבוצה זו לא הייתי הישראלית היחידה! ביום התשיעי, היינו צריכים להציג משהו שמייצג את ישראל. היה מאוד קשה ודי מתסכל לעבוד ביחד ולהתפשר, אבל בסופו של דבר המצאנו משהו.ככה זה אצל הישראלים- מאלתרים משהו ברגע האחרון. הופענו עם הצגה + ריקוד לשיר "יום בהיר של שמש" שייצג את החוף בישראל.
הבנים לבשו ביקיני וחלק מהבנות התחפשו לבנים, היה מוכר ארטיקים וכמובן-מצילה (אני). היה ממש קורע מצחוק.
ביום העשירי, נסענו לצ′יצ′יסטר, ראינו קתרדלה מפוארת ויפהפייה והמשכנו לשופינג (כמובן..)
למחרת, עשינו מבחן סיום באנגלית ואח"כ התאמנו לקראת ערב הכשרונות. גם הפעם היו וויכוחים רבים לגבי מה שנופיע איתו, עד שברגע האחרון הוחלט לעשות מופע חיקויים של המדריכים בבידלס. המופע היה ממש ממש מצחיק ! ביום ה-12, צפינו בסרט "עליסה בארץ הפלאות" לכבוד סיום הלימודים.
בערב הייתה מסיבת הסיום שלנו. המורות שלנו חילקו לנו תעודות ולאחר מכן, רקדנו ריקוד יפני יחד עם הבנות היפניות. זה היה הריקוד שאיתו הופיעו היפניות באותו ערב שייצגנו את מדינותנו וכולם התלהבו ממנו מאוד.
היפניות הביאו לנו בגדים יפנים במתנה שבהם נראינו ממש יפניות (מרחוק..) במשך הריקוד. אח"כ הייתה מסיבת הדיסקו שבסופה כולם פרצו בבכי !
ביום ה-13 (יום שבת), יכלנו לקום מתי שרצינו ואכלנו ארוחת "בראנץ′".
סוף סוף היה לנו זמן להירגע מהלוח זמנים העמוס שהיה לנו בכל יום! אחר -הצהריים הלכנו ברגל לעיירה קרובה ועשינו שם שופינג..
ביום לפני האחרון, נסענו לברייטון. היינו ב"עולם המים" וישר המשכנו לשופינג. כשחזרנו לבידלס, חיכה לנו ברביקיו והלכנו לשחק טניס. למרות ששמחתי לשחק טניס (כי הפעם היחידה ששיחקתי בטניס הייתה ב-Wii), היה לי מאוד מוזר בערב הזה כי כולם כבר חזרו הביתה ורק הקבוצה שלנו נשארה. היה לכולם ממש קשה במצב הזה כי בכל יום נפרדנו מקבוצה אחרת עד שנותרנו לבד...
ביום האחרון, אכלנו ארוחת בוקר ונסענו לשדה תעופה.
אחרי הבדיקות הרבות, טסנו במטוס. הטיסה הייתה מאוד מהנה וקיבלנו גלידה לכבוד החזרה לחום בישראל.
נחתנו בארץ בעשר וחצי בלילה ומתנו מחום !!
אז לסיכום, זו הייתה חוויה בלתי נשכחת. אני עדיין בקשר עם רוב האנשים שהכרתי שם מכל רחבי העולם. הקבוצה הישראלית במיוחד - אפילו ערכנו מפגש לפני כמה ימים !
אני ממליצה לכולם גם להרשם לסאמר סקול וליהנות מכל רגע..
