לפני שנרשמתי התלבטתי הרבה אם אני רוצה ללכת או לא.
קראתי סיפורים של ילדים אחרים באתר כדי לראות מה הם חשבו ומה הם עשו בסאמר סקול.
כשראיתי כמה כולם מספרים שהם נהנו וכמה כיף היה להם החלטתי שגם אני רוצה.
כבר לפני הסאמר סקול דיברתי עם ילדים שאמרו שגם הם נוסעים לאותו סאמר סקול כמוני.
מאוד התרגשנו וספרנו כבר את הימים עד שנטוס. 
במפגש אם כל הקבוצה היה בהתחלה קצת מביך כי לא הכרנו אף אחד אבל התחלנו לדבר והכרנו אחד את השני ובשבועיים האלו הפכנו לחברים ולקבוצה מאוד מגובשת וקרובה :).
כולם שומרים על קשר אחד עם השני גם אחרי הסאמר סקול ולדעתי, אפשר למצוא בסאמר סקול חברים לכל החיים 
כשהגענו לשדה תעופה ופגשנו את כולם התרגשנו וכולם היו מאוד לחוצים ושמחים. עלינו על המטוס ולא הצלחנו להפסיק לדבר מרוב התרגשות. 
כמעט בכל יום יצאנו והסתובבנו בעיירה וראינו שזה מקום מדהים ומעניין.
הכרנו המון ילדים מכל מיני מקומות בעולם ואנחנו עדיין מדברים איתם.
אולי חשבתם שבגלל שזה סאמר סקול אתם הולכים ללמוד כמו בכיתה, אבל זה ממש לא נכון.
הלימודים היו לפי רמות ככה שלא היה קשה מדי, ולמדנו בצורה מהנה בעזרת שירים, משחקים ושיחות עם ילדים ממקומות שונים בעולם (אני לא אשקר, לפעמים היו קצת לימודים של דקדוק אבל גם אותם, המורים השתדלו להעביר בצורה הכפית ביותר :] ).
בנוסף ללימודים יש בכל יום גם פעילויות שעושים בקבוצות. גם דרך הקבוצות וגם דרך הלימודים הכרתי הרבה אנשים חדשים.
ביום האחרון כולם היו עצובים והצטלמנו ולקחנו אימיילים של כולם כדי לשמור על קשר. הרגשנו שאנחנו לא רוצים ללכת. כל כך התרגלנו למקום הזה שהיה ממש כמו בית בשבילנו. היה מוזר לחשוב שלא נחזור לשם יותר. 
השבועיים האלו עברו כל כך מהר אבל מצד שני הרגשנו כאילו אנחנו נמצאים שם חודשים! בכל יום עשינו משהו חדש והספקנו הרבה, זאת חוויה שאני לא אשכח לעולם ואני מקווה לחזור בשנה הבאה :)
