הרבה מאיתנו, הצעירים, אוהבים לבלות עם חברים. חוויה נפלאה שבא אנחנו חיים העולם של חלומות ומחשבות. כיף גדול !
בואו נגיד שסאמר-סקול זה ערב שבוא אתה מרגיש כמו אחריי שתייה עם חברים, רק שהערב הזה נמשך שבועיים, ולמחרת בבוקר אתה לא אומר "אני לא אשתה יותר בחיים !", אלא אתה רק מחכה לפעם הבאה !
אני אומר את זה בתור אחד שעבר הרבה, והלך פעמיים לסאמר-סקול.
אני כל-כל מחכה להגיע ל-High הבא שלי (תרתי משמע)
השנה, שזאת הפעם השנייה, הייתי בטוח שאני לא אתרגש כשמטוס ימריא אבל אתם לא מבינים כמה הגוף שלי רטט באותם שניות.
התבאסתי לנחות באנגליה כי כשהמדריכים אמרו שצריך לרדת, הבנתי שזאת סופה של שנת החלומות שלי, אבל לשמחתי לא הרגשתי שקמתי - הייתי בשבועיים שכולם חלום אחד.
איזה שבועיים נפלאים, לונדון, שם רצינו לעשות קניות וגם בעיקר למצוא את החיילים האדומים שהשנה, הם הצליחו להתחבא טוב מאוד מאיתנו !
ביקרנו במדאם טוסו... חשבתי שאני אשתעמם להכנס למקום הזה בפעם השנייה אבל היה כיף מאוד. אמרתי שלום לאפיפיור, התחלתי עם מלכת אנגליה ואפילו עשיתי את עצמי בובה (לעומת שנה שעברה זה לא הצליח).
בימים בהם נשארנו במקומות מגורים, די אהבתי לקום ללימודים.
בלי כל השטויות, אם אני אשווה את מערכת הלימודים שם לישראל, אני אומר שבשבועיים למדתי יותר אנגלית מאשר שנה שלמה בישראל ואני לא אומר זאת כי המזג אוויר באנגליה כיפי וכי זה חו"ל.
חוץ מזה ? המורים צוחקים איתך, ללמוד עם אנשים מח"ול זה כיף לגמריי ! ואחריי זה ? מחכה לך ארוחת צהריים שאני אישית נהניתי ממנה מאוד.
אחריי שסיימנו לאכול, בכל יום, היו פעילויות... ואנגליה הרגישה את הישראלים, הרעש שעשינו שם סימן את הטריטוריה שלנו, ובשבוע השני שלטנו על המקום, הרגשתי כמו טרוריסט שמחזיק בני ערובה, איזו הרגשה .
לא תאמינו עד שתחוו את זה בעצמכם, תרשמו, ממליץ לכם מאוד !
צבי