קיימברידג´ 2008 מחזור ראשון =]
זה עוד התחיל בפורום, כולם מחפשים אנשים שטסים איתם במחזור לאותו מרכז. מחליפים מסנג´ר או איסיקיו (לפעמים שניהם) ומתחילים לדבר ולהכיר.
במפגש הקבוצה, שנערך שבוע לפני הטיסה הסבירו לנו על הכל, קיבלנו כרטיסי טיסה ודפים בהם הוראות והסברים. במפגש גם פגשנו את כל הקבוצה ואת המדריכות שלנו: נועה וחופית שאח"כ, בטיול גילנו כמה הן מדהימות!
הגענו לשדה תעופה בסביבות השעה 14:00 (שעתיים לפני הטיסה). עברנו ביקורת בטיחונית ונפרדנו מההורים. כאשר העלנו את המזוודות על המשקל כולם היו במתח האם הם יעברו את ה20 ק"ג. כמובן שרוב הקבוצה (חוץ מהבנים) עברו.
בריצה מהירה ובמילותיהן של חופית ונועה, שהתחילו עוד בשדה התעופה "צמצמו, צמצמו!" הגענו למטוס, אמרנו להתראות לישראל והמראנו. בטיסה היו איתנו עוד שתי קבוצות שטסו למרכזים שונים. הטיסה הייתה כפיית ובה הקבוצה התחברה מאוד.
נחתנו בלונדון ועלינו על אוטובוס לקיימברידג´. באוטובוס הכרנו את סטיב שהוא האחראי במרכז. הוא הסביר לנו כמה דברים כמו: שעות השינה (שהיו מוקדמות מאוד בשבילנו!), ארוחות בוקר, צהריים וערב ונתן לנו לשאול שאלות.
הגענו למרכז, לא בדיוק מה שציפינו ומה שראינו באתר אבל בכל זאת נחמד. העלנו את המזוודות לחדרים (במקרה שלי העלו לי אותם =]) והתארגנו לשינה.
גילנו שבכל מסדרון ישנם בין 5 ל-6 חדרים, הם מחולקים לבנים ולבנות וישנה רק מקלחת אחת ושירותים אחד.
קמנו בבוקר והתיישבנו על מדרגות הקמפוס להסבר קצר של "מה עושים היום" ושוחררנו לארוחת בוקר. ככה היה כל בוקר, בשעה 8:00 על מדרגות הקמפוס, הסברים קצרים על אותו היום וארוחת בוקר.
היינו נפגשים לפני כל ארוחה, ב8:00 בבוקר לפני ארוחת הבוקר, ב12:00 לפני ארוחת הצהריים וב17:30 כדי ללכת ביחד לארוחת הערב, שהייתה במבנה אחר של הקמפוס.
לפעמים, לאחר ארוחת הבוקר היו לימודים או שהם התקיימו אח"צ.
ביום השני שלנו בקיימברידג´ עשינו מבחן שחילק אותנו לרמות. מרמה 1 עד רמה 6.
כבר ביום השלישי החלו הלימודים. הסתכלנו בלוח לראות לאיזו רמה אנו משובצים ועם אילו ילדים אנחנו בכיתה. אני הייתי ברמה 4 מתוך 6 ורוב הכיתה שלי הייתה עם ילדים מהקבוצה, אך למרות זאת היו גם ילדים מחו"ל והשתדלתי להתחבר גם איתם. המורה שלנו הייתה המורה המשעממת ביותר בכל הקמפוס (לפי מה שהשוואנו) ואנחנו הכיתה היחידה שקיבלה גם שיעורי בית.
לפעמים לאחר השיעור או לפניו היה לנו זמן פנוי בקמפוס ואז היינו יוצאים לשחק קצת בכדור עם ילדים מחו"ל ולהכירם. בשבוע הראשון היה יותר קשה להכיר ילדים אבל אח"כ נפתחנו יותר והתחלנו לשבת איתם בלילות, לדבר איתם, לצחוק איתם ואפילו בסוף השבוע השני שלנו שם החלפנו איתם מסנג´רים ואיימלים.
בערבים היו לנו פעיליות כמו: כשרנות צעירים, קריוקי, דיסקו, בינגו ועוד. שם באמת רוב הילדים נפתחו והיה מצחיק.
פעם בשבוע היינו יוצאים לדיסקוטק אמיתי בקיימברידג´ והיה ממש כיף.
בימי שבת וראשון היו לנו ימים חופשיים בהם יצאנו לטיולים מהבוקר עד אח"צ ולפעמים עד הערב.
האוכל, לצערנו, היה מגעיל (לפעמים אכיל) לרוב, אך היו נותנים לנו לצאת לעיר קיימברידג´ ולאכול שם.
וכמובן, קשה בלי להזכיר את המדריכות הנפלאות שהיו לנו. כשהיינו בוכים הן היו באות לנחם, כשהיו צחוקים הן היו שם, דיברנו איתן כאילו היו בגילנו ובאמת שהן היו המדריכות הכי טובות ואני בטוחה ששאר הקבוצה תסכים.
כיום לאחר 4 שבועות בערך אנו, הקבוצה, מנסים לשמור על קשר ולהיפגש, למרות המרחק שקצת מגביל אותנו.
כאשר אנו נפגשים תמיד אנו צוחקים על דברים שעשינו או שקרו לנו בזמן השהות שלנו באנגליה.
חוויה בלתי נשכחת!
שירה חיון (או חיון)
קיימברידג´ מחזור ראשון!
לכל שאלה או סתם לשמוע חוויות יותר מפורטות אתם מוזמנים לשלוח לי באיימיל [email protected]
ולקבוצה שלי: אני אוהבת אתכם!
