קוראים לי שקד שטרית אני בת 14 וחצי ואני מתל מונד.
בהתחלה כשהגענו לשדה התעופה ראיתי שהיו דיי הרבה ילדים שהגיעו עם חברים מהארץ ואת האמת הייתי בטוחה שיהיה לי קשה להתחבר אליהם ולהכיר אותם ... אבל אחרי כמה ימים הבנתי שלא הייתי צריכה להיחלץ בגלל זה החתברנו מאוד והכרתי ילדים מדהימים שאין לי ספק בכלל שנמשיך להיות חברים!
את האמת קצת התאכזבתי שלא באו ילדים מיותר מדינות, הקבוצות הגדולות היו מישראל צרפת וטורקיה. היו כמה שבאו עצמאית מרוסיה סין ופולין אבל לא יצא לנו לדבר הרבה יצא לי לדבר יותר עם צרפתים וטורקים והאמת הם היו ממש נחמדים ומצחיקים ואני שמחה שיצא לי להכיר אותם ואני עדיין בקשר עם כמה מהצרפתים והטורקים וכמובן שעם הישראלים שלא עובר יום שלא דיברנו מאז שחזרנו ואפילו נפגשתי עם כמה מהם בארץ....
בשבוע הראשון לא יצא לי להתגעגע למשפחה ולא יצא לי אפילו לבכות אבל בסוף השבוע לקראת תחילת השבוע השני הרגשתי את הגעגוע ברמה מטורפת שיצא לי בשתיים עשרה בלילה להתקשר להורים שלי בוכה (בארץ זה היה שתיים בלילה ) אבל אחרי שיחה איתם הרגשתי הרבה יותר טוב ונהנתי מאוד גם בשבוע השני !
יצא לי גם להתאכזב מהאוכל שלא היה כמו שדימיינתי שיהיה ומהמזג אוויג היה בשבוע הראשון מאוד מאוד חם ואין שם מזגנים של קירור מה שהיה מאוד קשה אבל בשבוע השני הטמפרטורות ירדו והיה מזג אוויר מהממם !!
בקיצור אני יכולה לסכם את החוויה הזאת כמאתגרת מאוד אבל נראה לי שזה אחד הגורמים החשובים כדי להעביר אותה כמו שצריך !
היה לי כייף ומאוד נהנתי ואני חייבת לציין גם שבלי החברים שהכרתי שם אני בטוחה שכול החוויה הייתה לי שונה לגמרי אז תודה רבה על הכול ואני מקווה שננצח ונתראה עוד חודשיים (עוד לא עבר שבוע מאז שאני בארץ ואני כבר תגעגעת לכולם !!)???
