הסמאר סקול שלי - אולגה פירוז'ק.
מאז ומתמיד היה לי חלום להגיע לבריטניה, אבל הוא תמיד היה נדמה לי מרוחק ולא עומד להתגשם בקרוב. כשאני וההורים שלי גילינו על אפשרות הסאמר סקול, היססתי (למרות האפשרות המטורפת הזאת!) כי אין מה לעשות, זה לא זול. בסופו של דבר, החלטנו ללכת על זה עם שני חברים שלי וכבר נוצרה הציפייה לקיץ שיבוא עוד כמה חודשים. זה היה נשמע מטורף - חו"ל, לבד! שבועיים וחצי?!! בקיצור, הזוי לגמרי.
אבל הזמן עבר והנה הגיעה הפגישה הראשונה של הקבוצה שלנו, והכל פתאום נהייה ריאלי יותר (אנחנו אשכרה טסים עוד מעט!). במפגש, בנוסף לכל המידע וההנחיות שקיבלנו, כל אחד היה צריך להגיד מה הציפיות שלו מההרפתקאה הענקית שאנחנו עומדים לצאת אליה. לא יודעת איך המחשבה הזאת הגיעה אליי באותו הרגע, אבל אני אמרתי שהציפייה שלי היא שכשנחזור, בנתבג, כולם יבכו כי נפרדים. באותו רגע לא הייתי בטוחה בכלל במילים שלי, וכן ראיתי כמה חיוכים פה ושם. אבל תאמינו או לא, זה קרה. זה קרה ובגדול. החיבור שנוצר בין כולם הוא כל כך חזק, שהיה הזוי פתאום לעכל את זה שנפרדים עכשיו מאנשים שהיינו רגילים להיות איתם 24/7.
אבל בואו אני אספר לכם קצת על הסאמר סקול עצמו, כי כמו שכבר בטח שמתם לב ההקדמה יצאה קצת ארוכה מדיי:).
טוב אז בואו נעבור לחלק שכל מי שבא לסאמר סקול לראשונה חושש ממנו - הלימודים! טוב אז נתחיל מזה שאני לא חושבת ש'לימודים' זאת מילה מספיק מדוייקת שמסוגלת להכיל בעצמה את כמות ההנאה שעברנו במהלך השיעורים. בכל יום, כל שיעור עסק בנושא אחר וכמות הדיבורים שהיו שם היא מטורפת! אני חושבת שלכל מורה בארדמור (הבי"ס) המטרה העיקרית זה לתת לילדים לדבר, להכיר, לצחוק וללמוד מלא דברים חדשים. מעבר ללדבר על נושאים היו גם פרויקטים, שהצחוקים שם גם לא חסרו כלל.
בנוסף ל"לימודים" שהיו בחצי היום הראשון, היו גם מלאא טיולים/פעילויות בחצי השני. היינו משחררים אנרגיות בפעילויות הספורט או מטיילים במקומות מהממים. כל יום הייתה לנו פעילות ערב אחרת ומהנה שחיברה אותנו עוד יותר עם ילדים מארצות אחרות.
במה שנדמה כמו יומיים, הנה עברו להם שבועיים... והיינו כבר צריכים להיפרד מהאיטלקים והצרפתים שכבר ממש הספקנו להתחבר אליהם.
התחלנו את המסע הכיפי שלנו ללונדון שלקח 9 שעות נסיעה (לא כולל עצירה ממש מגניבה ביורק!).
אז הגענו ללונדון, והראש מתחיל לקלוט שעוד 4 ימים חוזרים לבית, אבל התמקדנו בכיף ובצחוקים שהיו לנו בטיולים יחד עם המדריכה המהממת שלנו אלינור ויוסוף המדהים שבא איתנו עוד מאדינבורו.
הטיולים בלונדון היו בשבילי עוד הגשמת חלום ענקית! הייתי פתאום בכל המקומות האלה שתמיד ראיתי בסרטים - London Eye, מאדאם טוסו, שיט בנהר התמזה ועוד מלא מקומות שבהם הרגשתי שאני בסרט, ועוד עם חברים!
אני מניחה שהרוב באים לסאמר סקול יותר בשביל שיפור וחווית האנגלית אבל לא תשימו לב איך אתם מתחברים חזק לאנשים וכבר אתם עומדים בנתב"ג, אחרי תקופה כל כך ארוכה שמרגישה כאילו עמדתם כאן רק אתמול, מסתכלים אחד על השני ולא מבינים איך ההרפתקאה הענקית הזאת נגמרה כל כך מהר. אז העצה היחידה שיש לי בשביל העתידים לבוא לסאמר סקול - תהנו מהרגע! האוכל לא משהו? מישהו מעצבן אתכם? לא ישנתם מספיק? עזבו את זה, להתלונן אפשר גם בבית אבל החוויה הזאת היא של פעם בחיים וצריך לנצל אותה הכי שאפשר!
אז תודה לחברים שעברו איתי את החוויה המדהימה הזו. אתם כבר מזמן הפכתם למשפחה ואני אוהבת אתכם המון ובטוחה שנשמור על קשר?
