שלום לכולם,
קוראים לי רון והשנה יצאתי לאחת החוויות העוצמתיות, המדהימות, המהנות והמלמדות שהיו לי אי פעם.
הכל התחיל בשדה תעופה, לאחר נסיעה של שעתים מהצפון הרחוק (שם אני גר) הגעתי לבן גוריון מלא בהתרגשות וגם קצת בחששות, ישר הכרתי את הילדים של השבועיים ותוך כמה דקות כבר התחלנו לדבר והפכנו לחברים.
הטיסה עברה מאוד מהר כי דיברנו אחד עם השני במשך כל הזמן.
הגענו לשדה התעופה לוטון, קיבלנו את המזוודות והתחלנו בנסיעה של שלוש שעות לקולג' שלנו בברייטון, כשהגענו לקולג' קצת פחדתי כי הייתה שם קבוצה של שלושה שבועות שהגיעה לפנינו ולא ידעתי איך הם יקבלו אותנו, שהגענו כל הפחדים נעלמו והתחברנו ממש מהר.
שלושת הימים הראשונים היו לי באופן אישי קצת קשים, אתה נכנס למין הלם ולא מבין מה קורה ומי נגד מי אבל אחרי שלושת הימים הראשונים הכל הסתדר.
במהלך השבועיים היו לנו הרבה טיולים וזה היה הדבר שממנו אני הכי נהניתי היינו בהרבה מקומות כולל פעמיים בלונדון, בתורפ פארק, בפורטסמות, באיסטבורן וזה בלי לציין את היציאות הרבות שהיו לנו לברייטון עצמה (עיר מדהימה דרך אגב)
גם שיעורי האנגלית במרכז היו מהנים והמורים היו ממש כיפיים ויצירתיים. הדבר היחיד שהיה לא כזה טוב הוא האוכל שהיה מאוד שונה מהארץ ולא ככ טעים.
הפעילויות במרכז היו גם כיפיות לרוב אבל היה פעמים שזה הרגיש קצת יותר מדי והעמיס עליי. הכרתי המון ילדים ממדינות כמו ברזיל, צרפת, ספרד, סין, איטליה, גרמניה, קזחסטן ועוד אבל הכי התחברתי לילדים הישראלים מהקבוצה שלי שהפכנו במהלך השבועיים האלו למשפחה וחברים לחיים ואני מאוד מקווה שנצליח לשמור על קשר למרות המרחק הרב.
לסיכום אם אתם מתלבטים אם לנסוע או לא אז תעשו את זה!
זה חוויה שתזכרו לכל החיים ותשפיע עליכם המון.
