היי
קוראים לי מיה ומלפני חודש יצאתי לשבועיים הכי טובים בחיים שלי!!!
הכל התחיל מזה שההורים שלי הפתיעו אותי בנסיעה לסאמר סקול באנגליה, ההתלבטויות היו קשות אבל לבסוף החלטתי על ברייטון, והיום כל יום אני אומרת איזה מזל שבחרתי בברייטון!!!
ביום הטיסה הגעתי מאוד מרוגשת ולחוצה בעיקר בגלל הפגישה הרשמית עם רוב חברי הקבוצה הישראלית (עוד 10 ילדים היו כבר בברייטון מכיוון שהגיעו לשלושה שבועות), לא הכרתי אף אחד והגעתי לגמרי לבד בלי הכירות עם אף אחד מראש... שזה לא פשוט אבל זה משהו שאני לגמרי לא מתחרטת שעשיתי!!! התחלתי ישר לדבר ולנסות להכיר ילדים חדשים והכל היה מעולה, פגשתי את הקבוצה הכי טובה שיכולתי לבקש!!!
הטיסה הייתה ממש טובה וכשהגענו ללוטון ההתרגשות והציפייה של כולם היו ממש גבוהים, לראות את ברייטון, לפגוש את השאר הישראלים, להכיר ילדים חדשים מכל העולם ועוד מליון ואחת סיבות... נכנסו לאוטובוס לנסיעה של שעתיים וכולם נרדמו בנסיעה.
הגענו לברייטון ואני הייתי בשוק!!! הקולג׳ פשוט מדהים ביופיו!!! נכנסו והיה עוד יותר יפה ממש שציפיתי בכלל. קיבלנו את החדרים ונתנו לנו כמה דקות להתאפס ולהתארגן בחדרים וישר יצאנו לsea life center בברייטון ממש 10 דקות הליכה מהקולג', ראינו את ברייטון והיא עיר מדהימה, עיר חוף עם מזח מדהים ומלא מתקני לונה פארק עליו... בנוסף יש שמה מלא דוחני אוכל וסתם קשקושים מגניבים ומשחקייה ענקית. הכל מדהים ויפיפה, נתנו לנו להסתובב שעה וחצי במזח והתרשמנו ממנו מאוד ועלינו על המתקנים ואכלנו דונאטס וגלידות מעולות!!!
היומיים הראשונים היו בשבילי מאוד הסתגלותיים שניסיתי למצוא את המקום שלי מאוד, כל היום אתה מוקף באנשים מכל העולם, כולם מתיישבים על הדשא בחבורות ולאט לאט מכירים יותר ויותר אנשים... אני התחברתי בעיקר לאיטלקים אבל יש לי המון חברים ספרדים וגם כמה גרמניות והולנדים וצרפתים וברזילאים שכמובן השמענו להם בלי סוף טודו בום והם התלהבו מזה בטירוף וגם בסופו של דבר כולם שמעו והתלהבו מהשיר 
ביום השלישי חולקנו לכיתות לימוד לשבוע הזה, בקבוצה הייתי עם עוד ארבעה ישראלים, שבעה איטלקים ושתי סיניות. הלכנו לכיתה וישר התחלנו בהיכרות, התישבתי ליד כמה איטלקיות והיה ממש כיף, השיעורים הם לא באמת בית ספר זה השיעורים הכי מהנים וזורמים שיש ומצחיקים, כולם משתדלים לדבר באנגלית ולא בשפה שלהם.
לאחר מכן כמו כל יום הלכנו לאכול צהריים ולאקטיביטיז צהריים, כל יום יש אקטיביטיז בצהריים בהם רוב הפעמים אנחנו במגרש דשא משחקים משחקים או שמתחלקים לשלוש קבוצות עם פעילויות שונות בנוסף לפעמים יוצאים מהקולג' לסיור בעיר אחרת, בטירה או בברייטון סיבוב שופינג נחמד וחוזרים לארוחת הערב,
לאחר מכן יש נייט אקטיביטיז (פעילות ערב) שבה כולם ביחד נפגשים לפעילות גדולה לרוב תחרות בנושאים שונים או במגרש או באולם.
באותו ערב של יום שלישי הגעתי לפעילות ערב והתחברתי לקבוצה של איטלקיות, הולנדים וספרדים ומאז היינו חבורה שכמעט תמיד הייתה ביחד.
אני הכי התחברתי לאיטלקיות, הן הגיעו ביחד, חברות מלפני זה והיה לי הכי כיף בעולם להיות איתן!!! איתן באמת הייתי כל היום, נפגשנו בארוחת בוקר ואכלנו ביחד, הלכנו לכיתות ונפגשנו בהפסקות אחרי השיעורים הלכנו לאכול ארוחת צהריים ביחד ולאחר מכן יצאנו לדשא לשבת וסתם לדבר או הלכנו לחדר שלהן,
חזרנו לאקטיביטיז צהריים וגם שם היינו ביחד (אם יצאנו נפרדנו אבל חוץ מזה היינו ביחד) היינו אחר כך ביחד עוד הפעם וגם בארוחת ערב שמיד אחרי זה הלכנו לפעילויות ערב וכשהיא נגמרה ישבנו לדבר בחוץ עוד חצי שעה עד שכבר אמרו לנו לחזור לחדרים, וככה כל הזמן עד שהגיע יום ראשון.
השבוע הראשון היה מדהים, חוויתי כל כך והכרתי כל כך הרבה אנשים חדשים ומדהימים.
ראשון הגיע והייתי צריכה להיפרד מהבנות האיטלקיות מכיוון שהן חזרו לאיטליה, הן הגיעו שבוע לפני ועזבו שבוע לפני. הפרידה הייתה לא קלה אפילו קשה ביותר, בכינו בלי בפסקה (יותר נכון אני) ונפרדנו לשלום. הלכתי לאוטובוס מיבבת אבל כשהגענו ללונה פארק המצב רוח ישר השתפר!!! היה כל כך כיף שם והכרתי המון ילדים מהקבוצה שלי שלא הכרתי מכיוון שבשבוע הראשון לא הייתי הרבה עם הקבוצה, בילינו שם את כל היום ושחזרנו חזרה לקולג' אכלנו ארוחת ערב וישר דיברתי עם החברות שכבר נחתו באיטליה.
הלכתי לפעילות ערב ושם יצא לי לפגוש עוד הרבה קבוצות וילדים חדשים שלא הכרתי מלפני, הכרתי גם ילדים שרק היום הגיעו וכבר הכל השתפר!!!
השבוע הזה כמו השבוע הקודם עברו כל כך מהר שזה לא יאמן!!! הכרתי המון חברים חדשים בשבוע הזה, כמובן איטלקים אבל גם ברזילאים, גרמניות, הולנדית' צרפתים וספרדים. ותמיד כיף לשבת בדשא וסתם לדבר או לשחק כדורשת שתמיד כיף ומצחיק עם האיטלקים.
יום חמישי היה אחד מהימים היותר כיפיים, נסענו ללונדון למאדם טוסו ולמחזמר אלאדין!!! חצי שעה אחרי הארוחת צהריים היינו צריכים לצאת כבר לדרך אבל היינו צריכים להיפרד מהאיטלקים שעוזבים בשישי בבוקר אבל לא נצליח להיפרד מהם.
נפרדנו מכמה שהספקנו (לא הספקתי להגיד שלום לכולם 
) וזה היה מאוד עצוב, לקחנו המון תמונות וישר רצנו לאוטובוס היישר למדאם טוסו!!!
במאדם טוסו היה לנו שעה להסתובב והיה ממש כיף ומדהים אפילו שזאת הפעם השנייה שלי, יצאנו במהירות מהמוזיאון והמשכנו לכיוון המחזמר, ממול אכלנו במקדונלדס ארוחת ערב מהר מהר ונכנסנו בזריזות למחזמר.
המחזמר פשוט היה מדהים!!! אין מילה אחרת לתאר אותו!!! התפאורה, התלבושות, השירים, הריקודים הכל, פשוט הכל מדהים במחזמר הזה!!! אני פשוט נהנתי מכל רגע!!! חזרנו לקולג׳ בשתיים עשרה וחצי וישר הלכתי לחדר ונרדמתי.
יום שישי הגיע ואיתו גם מבחני היציאה שלנו. בבוקר במקום השיעור השני עשינו את המבחנים, אחר כל אכלנו צהריים ויצאנו בפעם האחרונה לברייטון. הפעם החלטתי לא ללכת לקניון ולקנות מלא דברים, החלטתי לקנות תה להורים ולהישאר בחוף ולהנות ממנו וסתם להסתלבט ולהירגע.
אני ועוד כמה חברים מהקבוצה הלכנו לחנות תה וקנינו המון תה להורים וגם קצת לנו 
חזרנו לחוף ישבנו, שכבנו, דיברנו, צחקנו, קנינו קצת גלידה והלכנו לטיולון על החוף, חזרנו והמשכנו לדבר והזמן עבר כל כך מהר שלא שמנו לב שאנחנו כבר צריכים לחזור לנקודת מפגש, הלכנו לעבר הנקודת מפגש וחזרנו מהר לקולג' לעשות קידוש כמו שבוע שעבר. בקידוש מי שרצה סיפר על חוויה מהשבוע, שתינו מיץ ענבים, הדלקנו נרות ואחר כך הלכנו לאכול עם כולם ארוחת ערב. מיד שארוחת הערב הסתיימה הלכנו להתארגן למסיבת סיום ודיסקו שמחכות לנו בערב.
במסיבת סיום קיבלנו תעודות ועמדנו כקבוצה וכל פעם שישראלי אחר עלה לקבל תעודה צעקנו לו ועודדנו אותו כמו שרק הישראלים יודעים. כולם קיבלנו את התעודות וישר נכנסו למסיבת דיסקו. במסיבה רקדנו שרנו ושמנו טודו בום, ישר כולם (כולל כולם, כל הילדים מכל הארצות) התחילו לקפוץ ולרקוד ולשיר כמו ישראלים אמיתיים .
כשהמסיבה הסתיימה כל הקבוצות שעזבו בראשון או שבת התאספו בחוץ בגשם והתחבקנו צחקנו בכינו והצטלמו, גם המדריכים המדהימים היו שם והצטלמו איתנו וניחמו אותנו. נשארנו בחוץ לפחות עוד חצי שעה עד שהמנהל של הקולג' הגיע ואמר לנו לחזור לחדרים, התפזרנו לאט לאט ולבסוף כל אחד הגיע לחדר שלו והלך לישון.
בוקר יום שבת כבר פה וזה אומר שזה היום האחרון שלנו בברייטון
, היום יצאנו המון קבוצות לעיירה קנטרברי שהיא כשעתיין נסיעה מברייטון.
הגענו והלכנו כקבוצות עם המדריכים לקתדרלה יפה מאוד, נכנסנו התרשמנו, צילמנו ויצאנו לזמן החופשי שלנו. היו לנו 4 שעות חופשיות להסתובב ברחובות. אני הסתובבתי עם חברה מהקבוצה והשלמתי מתנות אחרונות למשפחה, קנינו סטארבאקס וחזרנו לנקודת מפגש. חיכינו לאחרון הילדים והלכנו חזרה לאוטובוסים.
הגענו לברייטון לארוחת הערב האחרונה ביותר שם, התיישבנו כמעט כל הישראלים בכמעט שולחן שלם ואכלנו ביחד בפעם האחרונה.
היום לא היו פעילויות ערב אלא היה סתם מנוחה אז המדריכות הישראליות שלנו עשו לנו פעילות סיכום, הגענו לאחת מהמועדוניות ואז כל פעם אחת מהמדריכות שאלה שאלה שהתשובה צריכה להיות על מישהו מהקבוצה שלנו ואנחנו היינו צריכים לכתוב סיפור, חוויה או סתם מכתב קצר/ארוך, או אפילו תודה.
בסוף הפעילות קיבלנו את המכתבים מההורים שלנו, אני קראתי את שלי ומיד התרגשתי אבל בוזמנית צחקתי מאוד כי המכתב מאוד הצחיק אותי .
סיימנו את הפעילות להיום והלכנו מהר מהר להיפרד מהברזילאים המדהימים שעוזבים, אמרנו שלום והתחבקנו המון ונפרדנו גם מהם. מיד לאחר שהם עזבו החלו עוד פרדות, הפעם עם הצרפתים והספרדים, אנחנו עזבנו בראשון בבוקר מוקדם ולא יכולנו להיפרד מאף אחד בראשון אז הכל היה צריך להיגמר בשבת בלילה. נפרדנו שעות, אבל באמת באמת שעות מהספרדים ובעיקר מרפא (רפאלו) החמוד שהיה כמו אח קטן בשבילי ומכל שאר הבנות המדהימות, זה לקח לפחות שעתיים להיפרד מהם אם לא יותר, לקחנו מאות תמונות וכל פעם שאמרנו ביי אחרי חמש דקות חזרנו לדשא ונפרדנו עוד הפעם. חזרתי לחדר אחרי שלקח מלא זמן להיפרד וגמרתי קצת לארוז ומיד אחר כך שתי חברות (אחת גרמניה והשנייה הולנדית) הגיעו לחדר שלי והביאו לי צמיד שהן הכינו לי, נפרדנו הלכנו לחדר שלהם דיברנו צחקנו והפעם באמת נפרדנו. הלכתי לחדר, התקלחתי והלכתי לישון.
ביום ראשון התעוררתי בחמש וחצי ובשש היינו צריכים להיות כבר ביציאה מהקולג' מוכנים עם המזוודות, אכלנו ארוחת בוקר ארוזה, נפרדנו מהמנהל ומהמקום המדהים הזה, נכנסנו לאוטובוס ונסענו ישר לשדה תעופה. גם בשדה התעופה היה לי קשה מאוד. החוויה לאט לאט אבל בעצם מהר מהר נגמרה והפכה רק לזיכרון שישאר אצלי לעד!!!
אלו היו השבועיים הטובים בחיים שלי!!! כל כך הרבה חוויות, כל כך הרבה חברים וחברות, כל כך הרבה ידע חדש, למדתי מילים חדשות בשפות שונות, האנגלית שלי השתפרה בטירוף ועוד כל כך הרבה דברים מדהימים שקרו בסך הכל שבועיים!!!
אני לעולם לא אשכח את השבועיים המטורפים והמדהימים האלו.
תודה רבה!
