טוב, אני לא ממש יודעת מאיפה להתחיל, בכל מקרה, אני אנסה.. קוראים לי נועם אביטן אני בת 15 מכפר תבור.
כל הרעיון לצאת לסאמר סקול התחיל מאחותי הגדולה לירון שכשהיא הייתה בגילי היא נסעה לסאמר סקול שבלונדון, כשהיא חזרה משם המשפט הראשון שיצא לה מהפה כששאלנו איך היה הוא - ״צריך לעבור את החוויה הזאת בשביל להבין עד כמה נהנתי״
וכשאני נסעתי, הבנתי את המשפט הזה ובגדול! כמה עברנו בשבועיים? וואו! איזה חוויה מדהימה! איזה חוויה מטורפת! חוויה שלא ניתן להסביר במילים.
בעיקרון יצאתי לסאמר סקול עם עוד שתי חברים קרובים מהבית ספר, גלעד ואופק. אך כשהכרתי את חבריי לקבוצה הרגשתי שהם חברים שלי מאז שנולדתי, התחברתי אליהם כל כך! יכולה להגיד בפה מלא שהם החברים הכי טובים שלי לכל החיים, שאני לא אשכח אותם לעולם, הם תמיד יהיו איתי בכל רגע שאעבור, ממש חרוטים לי על הלב. ילדים מדהימים! איכותיים מכל מקום בארץ, ואני, אני זכיתי בהם.
החוויה הזאת לא הייתה אותו הדבר בלעדיהם והיה לי חשוב לספר על כך כי זה הכל חלק מהחוויה.
הגעתי ללונדון מלאה בהתרגשות הכרתי חברים מכל העולם, דיברתי איתם באנגלית וגיליתי אפילו שיש המון דברים משותפים לכולנו ביחד, יצאנו לטייל באנגליה... ראיתי דברים חדשים, אכלתי דברים שלא אכלתי מעולם, נחשפתי להמון תרבויות, להמון שפות, החכמתי מההסברים שעשו לנו אבל לרגע! לרגע אחד! לא הפסקתי להנות.
לעולם לא עברתי חוויה טובה מזאת, חוויה עם חברים תותחים ומדריכה מדהימה! יובל או בקיצור יובי!
יובי שלי, המדריכה הכי טובה שיכולתי לבקש לעצמי, מדריכה שתמיד הייתה קשובה לנו עזרה לנו בהכל צחקה איתנו ועברה איתנו כל דקה מהחוויה, אני לא אשכח אותה בחיים! מאחלת לכל בן אדם לעבור את החוויה שאני עברתי, ולחוות אותה בצורה הטובה ביותר, בדיוק איך שאנחנו עשינו.
החזרה הביתה... הכי קשה בעולם! לעזוב את כולם.. פשוט לא רצינו לחזור! ביום שאחרי - בישראל. קמתי בבוקר ופשוט מאינסטינקט קראתי לשוהם - השותפה שלי לחדר והחברה הכי טובה שלי לכל החיים, ושאף אחד לא ענה, נזכרתי שזה נגמר. לקח לי המון זמן לעכל את החוויה המטורפת שעברתי אבל מה שעודד אותי זה שאני לא אשכח את זה בחיים, זה בזיכרון שלי לנצח! ??
