שלום
אני נועה ולפני שבועיים חזרתי מהסאמר סקול בברייטון לארץ, ואני יכולה להגיד לכם שזאת הייתה החוויה הכי מדהימה שאי פעם הייתה לי!!
הכל התחיל כשנרשמתי וצירפו אותי לקבוצה, כבר אז פתחו קבוצה רק של הילדים וקבענו להיפגש בנמל ת"א. אפילו שהגענו רק 5 בנות... כבר הכרתי חברות מדהימות וידעתי שהטיול הזה הולך להיות מדהים!
לא הפסקנו להתכתב ולספור את הימים עד למפגש. כשהוא הגיע התחלנו להכיר את כל הקבוצה וברור שכשהמדריכות שלנו דיברו עשינו להם הכי הרבה רעש
בכל המפגש רק התחברנו והכרנו את המדריכות ה-מ-ד-ה-י-מ-ו-ת שלנו!!!
היום של הטיסה הגיע ומהלילה לא הפסקנו לדבר על משקל מזוודות וההתרגשות הייתה בשיא! כשהגעתי לשדה תעופה קיבלתי את השרשרת האדומה וראיתי את כולם. אחרי קצת זמן נפרדנו מההורים והתארגנו בזוגות כדי לעבור את הבדיקות ולהגיע לדיוטי פרי. אחרי שעברנו את הבדיקות והיינו שעה בדיוטי, עלינו לטיסה ומהרגע שעלינו לא הפסקנו להזיז ילדים כדי לשבת ביחד...
נחתנו! הגענו לאנגליה ולא האמנו שאנחנו שם! לקחנו את המזוודות, עלינו לאוטובוס, שיחקנו, שמנו שירים וכבר התחברנו. אחרי שלוש שעות נסיעה סוף סוף הגענו לברייטון ולמרכז! כשירדנו מהאוטובוס היה גשום וכשנכנסנו ראינו שהמקום פשוט מהמם! נכנסנו לאולם כניסה, התיישבנו במדרגות וחיכינו שעה למנהל, סטיוארט, שבסוף לא הגיע (הוא נרדם על הספסל בחוץ 
), במקומו הגיעה מדריכה ועשתה לנו סיור בכל המקום. אח"כ התחלקנו למעונות של הבנים והבנות, וקיבלנו את החדרים. אחרי שעה הייתה ארוחת ערב. ואחרי שחיכינו בתור גילינו שהאוכל שם לא טעים בכלל ושהם נותנים מנות ממש קטנות! במשך כל הטיול זאת הייתה אחת הבעיות הגדולות שלנו, אבל בסופו של דבר זה נתן לנו נושא שיחה עם כל הילדים מחו"ל... אחרי הארוחה כבר הספקתי להכיר קצת איטלקים, שיחקתי כדורגל עם הקבוצה וכל הערב דיברנו.
ביום השני בבוקר היו מבחני רמות (בכתב ובע"פ) והייתה הפעילות הראשונה. בשיעורים המורה חילקה אותנו לשתי קבוצות ובכל יום כשלמדנו נושא חדש היינו מתחרים ועובדים בקבוצות
. אחה"צ היו פעילויות אבל לא היינו בהרבה מהם כי היינו בהרבה טיולים, שרובם היו שופינג בברייטון, ולא משנה כמה היינו שם- תמיד היה מה לעשות! בדרך היינו עוברים בטיילת של החוף בברייטון וזה היה מהמם. בשבוע בראשון טיילנו בטירת ארנדל שהייתה ממש יפה וכולה כמובן הייתה בסגנון ימי הביניים.
בשישי הראשון הכינו לנו קבלת שבת ושם בחדר רק לישראלים עשינו (סוג של) קידוש והכינו לנו במיוחד חלה. חן ועדן (המדריכות) הכינו לנו שיר מהמם ומצחיק שנשאר איתנו עד לסוף והזמינו לנו פיצות. בנוסף קיבלנו מכתבים מההורים וזה היה מאוד מרגש... אח"כ הייתה לנו מסיבת דיסקו ששם אחרי ניסיונות רבים הצלחנו לשכנע את המדריכים לשים את השיר "טודו בום" שהיה בסוף השיר של המסיבה
.
בשבת טיילנו בלונדון ונפלנו על יום גשום ברמות אבל זה לא הפריע לנו להנות, לונדון הייתה מקסימה! בראשון הלכנו לפארק והיו בו מלא רכבות הרים מטורפות!! ברור שהיינו חייבות להיתקע במתקן, ולאחר בשעה למיטינג פוינט... לפחות קיבלנו כרטיס אקספרס למתקן אחד- שבסוף לא השתמשנו בו... היום הזה היה בהחלט חוויה!
בשבוע השני היה לנו עוד הרבה שופינג בברייטון וטיילנו בsealife שהיה נחמד, אבל השיא היה החזרה למרכז שהייתה מלווה בסופה עם גשם מטורף וכולנו חזרנו סחוטים. בנוסף הלכנו עוד פעם ללונדון, היינו במדאם טוסו ובמחזמר המדהים "אלאדין" – הוא היה פשוט מושלם!! ואפשר לומר שבזכות עדן וחן השיר Arabian Night נשאר חקוק בליבי. כשחזרנו באוטובוס מלונדון קיבלנו הופעה של חן על כמה שלונדון stunning בלילה ובהחלט למדנו שיש stunning ויש stunning!.
היום האחרון היה ממש עצוב. בנוסף גם קיבלנו עיקוב של 5 שעות בטיסה מה שגרם לנו להיות 10 שעות בשדה תעופה
, אבל ניצלנו כל שנייה עם הקבוצה עד שנפרדנו בארץ. ערב לפני הייתה לנו הפעילות האחרונה עם עדן וחן והן הכינו לנו מחברות ככה שיכלנו לכתוב לכולם ברכות, הן הכינו גם סרטון שהיה ממש מרגש ועצוב...
במהלך כל השבועיים הכרתי ילדים מהרבה ארצות והתחברתי מאוד לקבוצה הישראלית. בכל הטיולים, הלימודים, הפעילויות והזמן החופשי רק היינו ביחד והפכנו למשפחה
. המדריכות שלנו תמיד ידעו לצחוק ולכעוס כשצריך, והן בהחלט עזרו לנו להפוך את זה לחוויה המדהימה הזאת.
הן תמיד היו בשבילינו לכל דבר לא משנה כמה טיפשי הוא היה... הכרנו שם בעיקר 3 מדריכים אנגלים: אולי, כריס ופיה החמודיםםם ואפילו חיברנו לכל אחד מהם שיר.
אז אפילו שניסיתי לקצר ולספר כל מה שחווינו שם, קרו עוד כל כך הרבה דברים מצחיקים וכיפים, ובאמת שכל רגע שם היה מיוחד ומלא צחוקים!
אז למרות האוכל הנורא, הגעגועים הביתה והקשיים, הייתי עושה הכל כדי
לחזור לשם!
החוויה הזאת הייתה מיוחדת ואני לעולם לא אשכח אותה...
