אלה

היי, קוראים לי אלה ואני מכפר סבא.
אוקיי, אז.. השבועיים הכי מדהימים שהיו לי !!! 
וואו, קשה לי לכתוב על הכל, כי עברתי כל כך הרבה חוויות, רגעים שמחים ועצובים, חברויות חדשות, לימודים ופרוייקטים מעניינים, תחרויות, מחשקים ובקיצור, שבועיים עמוסים רצח וכיפיים ומהנים רצח. 

אז היום הראשון, כנראה המפחיד ביותר בשבילי, התרגשתי רצח, כן כן עם כאבי בטן והכל.. הכל התחיל, קיבלנו את החדרים.

ואני בדיעבד, לשמחתי הכל כך רבה, הייתי בחדר עם ילדה ספרדייה מדהימה שהתחברתי איתה מאוד.

אולי בהתחלה היה קצת קשה..

הייתי טיפה לבד, וטיפה לחוצה ואולי לא הכי אהבתי את האוכל אבל כמו שהזהירו אותנו.. הכל לאט לאט השתפר והשתפר עד שזה הגיע למצב, שביום אחרון אני פשוט לא הייתי מוכנה לעזוב ולא עיכלתי שהשבועיים המדהימים האלה כבר עברו.

עשינו את המבחן, והתחלקנו לקבוצות, ואני בהתחלה חששתי מהקבוצה שלי, כי הצרפתים דיברו בין עצמם קצת, והם כבר הכירו את המורה ובשבילי הוא היה חדש, אבל הכל בסוף היה מדהים. קיבלתי את המורה הכי טוב שקיים, באמת, אדם טוב ומורה מדהים. וגם התחברתי כמעט כמעט עם כל הילדים בכיתה.
עם החברה הישראלים גם לקח לי טיפה זמן, אבל כמובן שפיתחתי חברויות שישארו לעוד הרבה זמן.

אני מאוד אתגעגע להליכות לארוחת הבוקר בקולג' כל יום. והשיעורים והלימודים, ואחרכך הפרוייקטים (שמהם מאוד נהניתי  כי גם לנצח שבועיים ברצף ולקבל שוקולדים זה כיף) 

בהתחלה היינו מגובשים הישראלים, ולא יותר מדיי התחברנו לצרפתים, אבל לאט לאט (לצערי, בעיקר בסוף השבוע, כשלהם נשארו כבר כמה ימים איתנו) דיברנו איתם בערב, אכלנו איתם בארוחות וכמובן שלקחנו מכולם את האינסטגרמים 

אהבתי כל כך את הפעילויות. המדריכים היו מדהימים, מצחיקים וכיפיים.. אני אזכור לעוד הרבה זמן את היציאות שלנו לפארק ואיך ששיחקנו קריקט, וטאג רוגבי עם כולם, היה כיף רצח. 

השיט בנהר היה מדהים ומרגיע וכמובן הכרנו את המשיטה החמודה שלנו. 
הנסיעה ללונה פארק הייתה מדהימה. אני מאוד אוהבת רכבות הרים, אבל לא חשבתי שהם יהיו עד כדי כך אדירות !! זה היה פשוט כיף חיים עם כל החברים לרוץ בפארק ולעשות את כלל המתקנים הכי מפחידים וכיפיים ! 
זה היה יום מטורף ומלא חוויות.

הנסיעה ללונדון הייתה בלתי נשכחת. אחד הדברים שהיו טיפה פחות טובים, זה הקור והגשם... אבל חוץ מזה. וואו, פשוט וואו. נסענו לכל המקומות הכי מוקרים. נהניתי מאודד ב"לונדון איי" , ולראות את הביג בן ולראות את הכיכרות היפות ואת הרחובות המדהימים של לונדון. אף פעם לא הייתי באנגליה לפני, וזה בהחלט היה חלום שהתגשם וממש ממש לא התאכזבתי, אלא להפך אהבתי את הכל מאוד מאוד.

גם בלונדון היינו חלק מהזמן עם הצרפתים וזה גם הוסיף לי לאווירה הכיפית שבה יכולתי לדבר איתם עוד קצת, ולשמוע איתם מוסיקה ולצחוק איתם ביחד
אני ספציפית פחות אוהבת שופינג, אבל בכל הזמן החופשי מצאתי המון דברים לעשות, כמו לקנות מזכרות, או מאכלים מיוחדים, או סתם לקחת גלידה במקדונלדס ולטייל ברחובות היפיפיים של אוקספורד.

אהבתי את כל הסיורים, גם בעיר אוקספורד עצמה, וגם מחוצה לה.

הטיול לאולפני הארי פוטר היה פשוט כייפי שאין דברים כאלה. מצאתי לעצמי את מועדון החנוניות מישראל וגם את החברה הספרדייה שמתים על הארי פוטר כמוני, ופשוט טיילנו, התלהבנו רצח, הצתלמנו עם כל חלקיק קטן שם (אני רצינית, חזרתי עם 800 תמונות מאותו יום) ואני כלכך נהניתי ונזכרתי בסרטים ובספרים (וברור שבארץ נעשה מרטון סרטי הארי פוטר). 

אחד הימים הכי כיפיים שהיו לי זה היום שבו נסענו למוזיאון מאדאם טוסו.

זאת הייתה חוויה של פעם בחיים. אני מאוד מאוד אוהבת קולנוע, ומוסיקה והכרתי את רוב הדמויות שם, ולקחתי אלפי תמונות. בהתחלה לא הבדלתי בין אנשים רגילים לבובות, אבל לאט לאט התרגלתי. וגם הרכבת המדהימה במוזיאון והכל היה פשוט מהמם ואף פעם לא ראיתי דברים דומים לזה.

באותו היום, אחרי מאדאם טוסו, נסענו ביחד, חגיגיים ויפים למיוזיקל - מאמא מיה . אין לי מילים לתאר, חוץ מ - וואוו !! נהניתי כמו לא יודעת מה. בזמן ההופעה כמובן ששרתי את כל השירים והתרגשתי לראות את המופע (שכמובן כבר ידעתי את כל הסיפור אחרי צפייה מיליון פעמים בסרט) .

בסוף ההופעה כולנו נעמדנו ושרנו ורקדנו את כל השירים וזה היה מרגש.

כל הערב המשכנו להתלהב מההפקה המדהימה והכיפית ועד הסוף נשארנו במצב רוח קופצני ושמח ! 

ואז לצערי, התקרבנו לסוף השבועיים.
הרגשנו כבר את הימים האחרונים והפעמים האחרונות שאנחנו הולכים באותה הדרך לקולג ובחזרה למגורים.. הרגשנו את השיעורים האחרונים .. והיה טיפה עצוב.

אחד הימים הכיפיים ביותר היה יום הלימודים האחרון.. הצגנו את הפרוייקטים מאותו שבוע, ואז היו לנו בערב תעודות. שמחתי לגלות שקיבלתי כמה תעודות (על כריזמה, ועל הציון הגבוה ביותר) והכי חשוב, קיבלתי כמתנה - דובי ועט וזה הרים לי את המצב רוח. בדיוק לקראת המסיבה שהייתה לנו, עם שירים כיפיים וריקודים, ותמונות אחרונות עם הצרפתים, והרוסיות והקזחסטנים... 

ועכשיו.. אני כותבת מהמטוס, בדרך הביתה.

עצובה כי אני רוצה לטוס שוב ממש עכשיו, פשוט להסתובב ולחזור לשם.. אבל מצד שני גם שמחה כי הגעגועים לבית בכל זאת חזקים . . .

השבועיים האלה עברו לי כמו דקה. והכרתי המוןן אנשים וחברים חדשים, מקומות חדשים, מדריכים כיפיים (עם המדריכה המדהימה שלנו, יובל !! ששמרה עלינו ועזרה לשבועיים האלה להיות הכי טובים שהם יכלו !!) 
אני אתגעגע כמו לא יודעת מה.

אבל זאת באמת חוויה שאני אזכור לתמיד !!!
אז תודה לכולם !! זה בהחלט היה מושלם !
אוקספורד 2017 !!!!!