טוב אז מאיפה מתחילים?
שלום אני יעל ואני בת 15 (16 בקרוב!) מחיפה.
שהייתי קטנה היה לי חלום לטוס לסמאר סקול ואף פעם לא ידעתי איך טסים לשם ותמיד חשבתי שזה כלכך מסובך והשנה הגשמתי את חלומי!
חייבת להודות לצוות המדהים שתמיד אבל תמיד היה שם (אפילו לפני הטיסה) שהייתה לי שאלה או שלאהבנתי משהו ולשחף ואביאל המדריכות הכי מדהימות!
הגענו לנתבג בסביבות השעה 01:00 ושם הכרנו את המדריכות הכי מדהימות בעולם שעם הזמן הפכו לאמאוהאבא שלנו בטיול הזה.
בגלל שהרוב הגיעו לבד הייתה קצת מבוכה והבנות ישבו לבד והבנים ישבו לבד אבל עם הדקות התחלנולדבר והקרח נשבר עלינו לטיסה ומשם נכנסו לעולם שמנותק לגמרי מישראל.
שהגענו למקום נדהמנו מכמה גדול ויפה הוא (הרבה יותר יפה מהתמונות!) חיכינו קצת הרבה זמן לחדריםאבל זה בסדר כי בזמן הזה היינו עסוקים בלהכיר אחד את השני ולחקור את המקום ולעשות שטויות.
אני לא אתחיל לדבר על כל מקום שהיינו בו כי בעצם לא כזה משנה (וגם הכל נמצא ביומן מסע) מה שיותרחשוב לדעתי זה האנשים, בחיים לא דמיינתי שאתחבר לאנשים כלכך מהר וקשר כזה עמוק שאף אחד מהחברים שלי שלא היו בסמאר סקול יכלו להבין.
קמים כל בוקר ומתייצבים בחדר אוכל (שלא היה כלכך מוצלח) ואז מתחילים את היום: ללמוד או לטייל.
אם ללמוד בקיץ נשמע מבאס אז צדקתם אבל בסמאר סקול זה ממש לא ככה,
דבר ראשון עושים לכם מבחן קליל שיבדוק את הרמה שלכם (1-6,6 הכי גבוה)ובמידה ואתם רוצים אתם יכולים ולעלות ולרדת.
אני הייתי רמה 5 (למורות שרציתי לעלות ל6)ובשבוע הראשון למדתי עם המורה הכי מקסימה בעולם בשם אש אבל אז היא ירדה לרמה 3:( וקיבלנו מורה קצת פחות טובה אבל אז גם סטיב המורה של 6 בא ללמד אותהו לפעמים.שיער אחד לומדים משהו ושיער אחר עושים עבודה כפית כמו להקים עסק או להמציא המצאה חדשה וככה יוצא לכם להכיר אנשים מדהימים מהעולם כולו!
הכרנו איטלקים יפנים סינים רוסיםמקסיקנים צרפתים גרמנים ואלה רק כאלה שהתחברנו אליהם ממש והיינו איתם כמעט כל הזמן!
אם אני רק אתחיל לספר לכם מה עבר עלינו כל יום זה לא יגמר! כמה דרמה אהבה שנאה דמעות חיוכיםחיבוקים עצבים היו בטיול הזה שהפכו אותו למושלם.
הדבר היחידי שהם לא מציינים זה שאחרי שאתם חוזרים לארץ אתם הולכים להתגעגע כלכך אחד לשני כיהם הפכו למשפחה שלכם,אתם קמים כל בוקר ביחד והולכים לישון ביחד,אין לכם אנשים אחרים חוץ מהםואתם אחד בתוך השני כל היום וזה הדבר הכי כיף בעולם!
אומנם לא הגעתי לבד לסמאר סקול אבל זה לא באמת משנה אם אתם מגיעים לבד או ביחד,מתחברים בשניות לילדים האחרים!
אני רוצה להגיד תודה לכל מי שלקח חלק בחוויה המדהימה הזו גם לקמפוס גם למדריכות גם לילדים שמזמןהפכו להיות כמו אחים גדולים בשבילי ותודה למקום עצמו שהיה כל כך מחבק ואוהב ולמורים המדהימים שלא יקראו את זה אבל עדין
אני באמת ממליצה לכולם לבוא לסמאר סקול כי לטייל בלונדון או ברחבי העולם זה כולם עושים אבל סמאר סקול זו חוויה שונה לגמרי!
