וואו לכתוב הכל במכתב אחד?! לא אפשרי.
עברנו כל כך הרבה חוויות, כל כך הרבה רגעים טובים, מהנים ומצחיקים שלכתוב את כולם יחד זה פשוט לא הגיוני.
אני אתחיל בזה שעברתי חוויה מדהימה ולתאר אותה במילים יהיה קשה, נהנתי מכל רגע והתחברתי להרבה ילדים אבל לפני שאני אספר הכל אני אספר לכם קצת על עצמי, קודם כל אגיד שאני אף פעם לא טסתי, בטיסה הראשונה בחיי אני בחרתי לטוס לבד, למצוא חברים וכמובן ללמוד אנגלית.
זה אולי ישמע לחלקכם קצת פסיכי או בלתי אפשרי אבל האמת היא שבלי החברים שרכשתי וכמובן מאי (המדריכה המהממת שלנו) לא הייתי מצליחה לעבור את זה ולהנות מזה בו זמנית הם דאגו לי, הרגיעו אותי, הסבירו לי, התרגשו איתי ותמיד היו שם בשבילי, היה לי כיף לעבור את הטיסה הראשונה בחיי עם צוות סאמר סקול.
אז בואו נתחיל עכשיו באמת, איך זה התחיל: אחרי שעברנו את הטיסה ויצאנו החוצה ההרפתקה שלי התחילה מיד. בימים הראשונים הכרתי והתרגלתי לכולם, מצאתי את המשפחה החדשה שלי לשבועיים הקרובים ולא התלוננתי בכלל.
בשבוע הראשון היינו באוקספורד ובשני עברנו לקיימבריג'. כל יום היה עמוס באטרקציות ולימודים ועבר במהירות, כל יום לפני שנרדמתי חשבתי על מה שעשינו היום ובראשי עלו כל כך הרבה דברים, ואז... נרדמתי ישר, כי הייתי מממש עייפה...
במקומות המגורים שלנו באוקספורד היה לנו בית משותף לשלוש בנות וכל אחת הייתה לבד בחדר, אני אישית לא ממש אוהבת להיות לבד כל הזמן אז כל פעם התנחלתי אצל מישהי אחרת בחדר ובגלל שהחדרים חולקו בצורה רנדומלית יצא שהכרתי עוד בנות מהקבוצה.
אחרי שעשינו את מבחני הרמה חילקו אותנו לכיתות לפיהם, בכיתות היינו עם קבוצת הצרפתים ובנוסף הוסיפו לקבוצה שלנו ספרדייה וטורקי- ילדים שנשלחו לבד(אמאל'ה!!).
בשיעורים התחברתי עם כמה צרפתים וגם עם ישראליות שלא יצא לנו להכיר לפני. כל יום היה שגרה כזו: הולכים לחדר האוכל-אוכלים, לומדים בכיתות ואז יש שיעור 'פרויקט' (בשיעור הזה עשינו יחד הצגה), אח"כ יוצאים החוצה לפעילות כמו מוזיאון, שופינג, פארק שעשועים-דברים כאלה...ואז בערב יש פעילויות גיבוש עם כולם.
השבוע באוקספורד היה ממש כיף ושם בעצם הכרנו יותר לעומק אחד את השני וגם נהננו עם המדריכים והמדריכות. בסוף השבוע נפרדנו מכולם ועברנו לקיימבריג'.
בקיימבריג' כבר התחברנו לילדים מהקבוצה לכן חולקנו לפיהם לחדרים, שם היו שלוש בנות בחדר.
בקיימבריג' הזמן עבר מהר יותר, הקבוצה שלנו כבר הייתה מגובשת וגם התלמידים שם מהמארצות השונות היו כבר יותר פתוחים. שם הייתה קבוצה מברזיל, סין והונקונג.
גם שם סדר היום היה דומה לזה של אוקספורד ונהננו מכל רגע.
אני ממש נהנתי במחזמר מאמא מייה, הם שיחקו מדהים, שרו והצחיקו את כולנו ובסוף המופע הייתה גם הופעה חייה שלהם וכולנו (הקבוצה שלנו וגם כל הקהל) התחלנו לרקוד יחד ולהשתגע... היה מצחיק.
היינו גם בפארק שעשועים מטורף בלונדון שם הייתי פעם ראשונה ברכבת הרים והייתי גם בנדנדות ענקיות כאלה עם חברה שלי.
שכחתי לציין שהכל שם היה פשוט מהמם הקולג'ים, המוזיאונים והמבנים השונים היו כמו מסרט וגם המקום שבו למדנו היה נראה כמו ארמון.
אני נהנתי והתרגשתי רק מללכת ברחוב ולראות את כל הבתים שם- פשוט מהמם.
אם היו אומרים לי לדחוס את כל החויות והכל למילה אחת המילה הייתה: מ-ד-ה-י-ם-! אני כל כך נהנתי שם אפילו מהרגעים השטותיים ביותר. אין לי עוד מה להגיד ממש... (וגם חפרתי מספיק נראה לי.. נשאר רק לסכם)
אנחנו הרגשנו בטוחים תמיד והיום היה בנוי טוב, הכל עבר חלק, היו מנוחות ותמיד דאגו לנו לאוכל (הכי חשוב, מה לא??)
אז זו הייתה החוויה שלי מהסאמר סקול, ממליצה בחום לכל הילדים שרוצים לשפר את הביטחון באנגלית (כי דיברנו שם מלאא באנגלית, אפילו לקנות שם בחנות עזר לנו), להכיר ילדים מכל העולם ופשוט להנות בטירוף
דנה נוריאל
