אביגיל

היי

אני אביגיל ובדיוק אתמול סיימתי שבועיים מדהימים בסאמר סקול בבאת'.

זה התחיל מזה שלא יכולתי להגיע למפגש ומאד חששתי שאני ממש אתבאס מהילדים.  כשהגעתי לשדה התעופה פגשתי לראשונה את עדי המדריכה ואת שאר הקבוצה שנראו ממש סנובים.

במשך כל הזמן שהיינו בטרמינל לא כל כך דיברתי כי אני ילדה בישנית בהתחלה, וגם כי לא זכרתי אף שם של שום ילד והתבלבלתי בין כולם.

כשלוש שעות אחרי שנחתנו הגענו למרכז בבאת'  אחרי שכל הנסיעה באוטובוס דיברתי עם ילדים וגיליתי שהם ממש נחמדים!

הזדעזעתי מהאוכל (שבהמשך נהיה אכיל לגמרי!) אבל הפעילות-ערב הראשונה הייתה ממש כיפית אפילו שהייתי עדיין קצת בשוק...

אני הייתי רשומה לתכנית של רכיבה על סוסים. אז יחד עם עוד כמה בנות, כמעט כל יום, במקום הפעילות צהריים נסענו לחוות סוסים שהייתה במרחק של כחצי שעה נסיעה מהמרכז.

אני שגדלתי עם סוסים בבית לא התקשתי כל כך למרות שבבית רכבתי ווסטרן ובחווה למדנו אינגליש (שזה סוגים שונים של רכיבה) אבל ריגש אותי מאד לראות איך החברות שאיתי מתקדמות מיום ליום ושאני לומדת דברים חדשים.

כמעט כל יום בערב היו פעילויות מגניבות וחלק פחות. באחד הערבים היה ערב כישרונות צעירים והחלטנו שאנחנו הולכים להביא כבוד לישראל והמצאנו ריקוד מטורף על השיר "טודו בום" שאותו הקדשנו לברזילאים שכבר בימים הראשונים התחברו אלינו וחלקם הכירו את השיר! בתחרות קיבלנו ציון מטורף של 29/30!

בשבוע הראשון היינו במספר טיולים בעיר באת', בטירת וינזדור ובעוד מקומות ממש מגניבים ושווים!

אני התחברתי לברזילאים, לספרדים, לאיטלקים ולמדריך של הרוסים שבהתחלה הייתי בטוחה שהוא בכלל חניך! ואיתו היו לחלקנו שיחות ממש ארוכות עד אמצע הלילה

הגיע יום שישי והחלטנו לעשות קבלת שבת וקידוש ואפילו שאני בבית לא עושה קידוש על בסיס קבוע זה נתן הרגשה ביתית של משפחה. במהלך הקידוש אפילו הצטרפו אלינו כמה אנשים מכל העולם וכולם בחדר אוכל הסתכלו עלינו וצילמו אותנו ובסוף שאלו מלא שאלות אחרי זה הרגשתי הרבה יותר מחוברת לקבוצה.
נדמה היה שעברו שעתיים אבל בעצם עוד שישי הגיע
אבל לפניו ביקרנו בעוד מלא מקומות כמו באולפני הארי פוטר, במוזיאון השעווה מדאם טוסו, במחזמר מלך האריות(שהיה באמת מדהים!) בפארק שעשועים משוגע שאני כמובן העזתי לעלות רק על האבובים וכמובן שגם היו פעילויות רגילות באוניברסיטה עצמה. בשבוע הזה גם נפרדנו מהאיטלקים שאני התחברתי אליהם
קרו עוד מלא דברים בשבוע הקצר הזה: התחלנו להתחבר לחניכים הרוסים ולא רק למדריך שלהם ולימדנו אותם עברית! גם הילדים בתוך הקבוצה נקשרו אחד לשני יותר והתגבשנו. כולנו ממש השתפרנו באנגלית גם אם זה היה יותר מהדיבור עם ילדים מעולם ופחות מהשיעורים.
הגיע עוד קידוש וגם הפעם הצטרפו אלינו אנשים מהעולם! התחלנו להרגיש את הסוף
ביום שבת נסענו ללונדון לכל היום שם שטנו בנהר התמזה, עשינו סיור בעיר וכמובן ששופינג

בערב החלטנו לעשות פעילות מיוחדת במקום הסרט שהוקרן לכולם והלכנו לאגם באישור מיוחד, שם עשינו פיקניק של דונאטים, הצטלמנו וקיימנו שיחת סיכום בה כל אחד דיבר ואמר דברים מרגשים. הרגשנו קבוצה אחת מגובשת שכל החניכים האחרים יזכרו!
חלקנו ממש בכינו והיה מרגש בטירוף.

בלילה עשינו מסיבה פרטית והתחלנו להיפרד מהחברים מהעולם עד אמצע הלילה.

בבוקר יום ראשון ניפרדנו בפעם האחרונה מכולם וגם אני נפרדתי מכל הקבוצה של הישראלים כי לא חזרתי לארץ אלא נסעתי ברכבת לפריז.
בנסיעה שמעתי את השיר סופיה שהיה ה-שיר של הקבוצה, הסתכלתי על תמונות וגם קצת בכיתי
השבועיים האלה היו שבועיים מדהימים שלא אשכח לעולם!
תודה לקבוצה הכי מדהימה שיש שהפכה את הטיול למושלם! ותודה לעדי המדריכה הכי תומכת, מבינה, מצחיקה ומדהימה שיש