בן

היי קוראים לי בן ואני בן 17.
תמיד שמעתי מחברים ממשפחה כמה ארה"ב גדולה ושונה מישראל.

לא ידעתי למה לצפות, גם מהאנשים שיצאו איתי מישראל לא ידעתי מה לצפות.

כשיצאנו מהארץ לא ידעתי מה להרגיש בלי ציפיות. 
האנשים היו נראים לי נחמדים אבל לא יכולתי לדעת מה צפוי לבוא, בגלל זה חפרתי לחן המדריכה על מה הולך לקרות וכל מיני שאלות על עתיד הטיול שכמובן לא ענתה לי .

כשהגענו לבוסטון הכל היה נראה מעולה מהחדר אוכל עד לכל האוניברסיטה עצמה שנראית מושקעת. האנשים היו טובים והכל היה מעולה. הטיולים בבוסטון היו נחמדים ורגועים. חוץ מהפעם שהלכנו לפארק.
לקראת הסוף "הופעתי" ב-"מופע כישרונות" ויצא לי להקשיב גם לפטריק
ה-activity leader שלנו מזמר לו. בוסטון הייתה יפה ורגועה.

כשהגענו לניו ג'רזי ראינו שהאוניברסיטה אולי לא ברמה כל כך של בוסטון. פחות מרשים. אבל הטיולים לניו יורק היו הרבה יותר מאסיבים מבוסטון טיילנו בכל המקומות התיירותיים המרכזיים עשינו דברים שבדרך כלל לא מספיקים בטיול אחד של שבועיים לניו יורק.

מכל הטיולים הטיול האהוב עליי היה לסנטרל פארק יש שם אוירה רגועה ומשפחתית שנורא אהבתי ואולי הייתי זקוק לה.

אני באופן אישי גם הייתה לי את הזכות לפגוש את המשפחה שלי בקווינס ולטייל איתם בשכונה שלהם, שכונה  שרובה יהודים. השכונה הייתה מדהימה הבתי כנסת הכל. עשיתי איתם קידוש השלמנו מידע חסר וחזרתי הביתה לאוניברסיטה.

ועכשיו למדריכות, רציתי להגיד תודה למדריכות. חן שבלעדיה לא יודע מה הייתי עושה הצילה אותי כל כך הרבה פעמים משעמום ועצבים.

פשוט בת אדם מדהימה. כל כך הרבה נושאי שיחה היו לנו שזה לא יאמן.

ולמיכל שהייתה איתנו שבוע בסוף המסע אני רוצה להגיד גם תודה אולי לא הספקתי להכיר אותך מספיק אבל את היית מדהימה וכן הספקתי לראות את זה שאת מצטנעת בהשגים הרבים שלך שזה אולי לימד אותי משהו לחיים, ואת הדאגה שלך. 
תודה גם לכל החברים שסיפקו לי חוויה מדהימה כלום לא היה קורה ככה בלעדיכם. פשוט קבוצה מדהימה. תודה.

אז אולי באתי בלי ציפיות אבל בכל זאת אני יכול להגיד שיצאתי מרוצה יותר ממה שציפיתי. אה ודרך אגב הנה ניקול-->