גל

נכנסתי ללא ספק לתוך עולם שנקרא סמאר סקול! בשביל להגיע לשם הייתי צריכה לפגוש אנשים מדהימים בדרך, ולעלות איתם למטוס.

משם רק נהיה יותר טוב כשהגענו הכל היה נראה לי ירוק והמזג האוויר היה נעים הרגשתי שטוב לי.

האנשים המוטשים מהטיסה כמוני רק דיברו וצחקו וחיכינו לחוויה המשותפת. קיבלנו חדרים וזכיתי להרגיש את הגשם הראשון בלונדון כשיצאתי סתם החוצה .
השבוע הראשון עבר כל כך מושלם

האנשים שיצאתי איתם למסע הזה מישראל נהפכו לאחים שלי ללא ספק! היציאות למקומות שמעבר לאוניברסיטה גרמו לי לחיוך על הפנים . הכרתי אנשים מכל מיני מדינות, תקשרנו באנגלית ועשינו מלא תמונות. היה שופינג משחקים משותפים לכלום.

האוכל נהפך לנורמאלי עם הזמן .. והמקלחת החמה של סוף היום לפני שינה הייתה התרעננות ליום הבא.ובכל יום היה טוב יותר.כמובן היו כאלו שהתגעגעו לבית. אני יותר התרכזתי בהווה ונהנתי שם ואפילו לא חשבתי על לחזור.

בשבוע הזני היה לונהפארק מטורף שבו נפתחתי לחוויות חדשות..

הייתי בין שמים לארץ ונשמץי את האוויר הקסום של לונדון בכל מתקן. ירד גשם וחזק.. אבל זה חלק מהחוויה שפשוט מה שקורה זה מה יש. עברתי חוויה ממש מצחיקה שם עם משהו.. ואזכור את זה תמיד. מה שקורה שם זה מיוחד וכל רגע שם נחרט לי בזכרון.כל מסיבה וכל רגע חדש שנוצר מבחינתי היה שווה את זה. אני ממתגעגעת לכל ההתנהלות והשגרה המדהימה שהייתה לי שם.

ללא ספק הייתי מוכנה לחזור לאותה קבוצה לאותו מקום לאותן מדריכות ולאותה חוויה מדהימה שלא אכשח לעולם! זה כלום מהחוויות שלי שם .. כי כל יום הוא לפחות 10 עמודים של כתיבה .

אז פשוט לכו לשם ותנסו להתרגל גם אם בהתחלה מוזר או קשה זה הכל חלק מהחיים וזה העצים אותי בצורה שנהייתי בנאדם אחר לטובה מבחינתי.

למדתי על עצמי מלא בזכות זה.

מגיע לאבא שלי קרדיט סך הכל על כל החוויה.

אז חשוב לי לציין את זה פה,הוא זה שאמר לי ללכת לשם ובזכותו עשיתי את הדבר הכי טוב לחופש הזה לחיים שלי ועצמי!