ואוו,
איך השבועיים האלו עברו כזה מהר ?! אני רוצה לחזוררררררר!!! ????. לא, אני עדיין לא מאמינה שעברתי את החוויה המטורפת הזאת!
היה לי כל כך כיף, חוויתי מלא חוויות חלקן טובות וחלקן פחות (לא הכל יכול להיות מושלם) אבל החוויות האלה הן חוויות של פעם בחיים !
הכרתי מלא חברים בכל העולם, הכרתי את נטע המדריכה המושלמת שבאה איתנו מישראל, הכרתי את המדריכים המושלמים, החתיכים והכי חמודים שיש ! לימדנו אותם לדבר עיברית וגם השמענו להם שרים והם התאהבו בטודו בום ותל אביב גם אחרי שעזבנו הם שמעו אותם כן כן הם פשוט התאהבו בשפה העיברית והם הבטיחו שהם יבואו לישראללללל אחרי ששגעתי אותם כמובן זה היה כל כך מצחיקקק.
לא מאמינה שזה נגמר... לא נקום מוקדם בבוקר (ועדיין נאחר) לארוחת בוקר עם כולם, נלך ללמוד ונתלונן על כמה שאנחנו עייפים, לא נגיע ראשונותתת לארוחת צהריים מרוב רעב והכי עצוב זה שלא נוכל לדבר על ילדים ואנשים זרים מהעולם מתחת לאף שלהם והם הכלל לא ידעו מה אנחנו אומרות!!!! ????
כל הדבר הזה היה בשבילי חוויה מדהימה שאני לעולם לא אשכח!!!
אני שמחה שבחרתי להעביר שם את רוב החופש שלי ובעיקר והכי הכי חשובב לחגוג שם את היום הולדת שלי! ?? (17.7) עם אנשים כל כך מדהימים שבכל הזדמנות שהיתה הם שרו לי שריי יום הולדת בכל השפות (זה היה כל כך מצחיק) בארוחת בוקר, בכיתת לימוד, באוטובוס, בדרך לסיור במדריד, בסיור עצמו מול מלא אנשים מהרחוב ובמסיבת Welcome party זה היה כל כך משמח וזאת יום הולדת שאני לא אשכח בחיים!
אז תודה לכל הבנות שהיו איתי ועברו איתי את החוויה המדהימה הזאת כי בלעדיכן החוויה הזאת לא הייתה אותו הדבר אוהבת מלא וכבר מתגעגעת ! ????
