שניץ

אז איך אפשר לסכם שבועיים כל כך מדהימים בכמה דקות?

נתחיל מההתחלה.

הגעתי לבד, במפגש הכרתי את כולם, את המדריכה המדהימה  יובל ואת האנשים שיהפכו בעוד כמה שבועות לחברים הכי טובים שלי. היה מביך לא אשקר שמו 18 ילדים זרים בתוך חדר, שבעתיד הלא רחוק יהפכן למשפחה אחת תחת אמא יובל.

עברו שבועות התיק מוכן המוודה לידו, ועברתי לילה ללא שינה מחכה בהתרגשות ל3 בבוקר שניסע לכיוון נתב"ג. ההורים כבר היו בלחץ ושאלו שוב ושוב אם אני בסדר ואם אני בטוחה, ומה עניתי? ברור שכן!

הגענו לנמל תעופה בהתחלה היה מביך קצת אבל מה ששבר את הקרח היה האהבה שלנו להמבורגרים. ומהר מאוד הצלחתי למצוא את מקומי שם וידעתי שאני הולכת להנות!

המראנו, נחתנו והגענו אחרי נסיעה מצחיקה שבא הגענו למסקנה שכל מה שאפשר לראות בדרך אלא אגמים ומקדולנס לקיימבריג'.

מקום פשוט מדהים, הכל ירוק קולג'ים עתיקים יפים וגם הקולג' שאנחנו שהינו נראה כמו בסרטים ישן אבל מאוד מחודש מגרש כדורגל ענק וכמובן הdining room. עם הברזילאים והטורקי שהיו במקום התחברנו תוך זמן קצר והסינים היו גם מאוד חמודים אבל ביישנים. מפה הכל התחיל להתגלגלת היינו בטיולים מדהימים, BAB  (מקום שווה לגמרי), שטנו בנהר, אולפני הארי פוטר, בלונדון ועוד...

הכנו כולנו ביחד הצגה, השיעורים היו מאוד משמעותיים וכיפים בזמן החופשי הייתי משחקת כדורגל עם הברזילאים ופשוט נהנת לשבת בדשא ולהיות עם חברים.

שבוע עבר ולצערנו היינו צריכים להיפרד, החלפנו איתם פרטים בהבטחה שנמשיך להיות איתם בקשר ונבוא לבקר, ומהר מאוד היינו כבר בדרך אל הפארק שעשועים ששם פגשתי חברה מאוד טובה שלי מישראל שגרה לידי וגם היא הייתה בסאמר סקול!

בכל אופן הגענו לאוקספורד, היה קשה להתרגל, מקום שונה, אנשים שונים.

התגעגעתי לקיימבריג' לאווירה, לאנשים. אבל בסוף הבנתי שכל מקום זה מדהוא שונה וצריך למצוא את הטוב בכל דבר, ובאמת מאז הצלחתי למצוא את זה.

חקרנו את אוספורד, קניתי (הרבה), מצאנו חנויות עוגיות או שפשוט הסתובבנו ברחובות המדהימים ששם. לאט לאט התחברנו עם האנשים שהיו שם הצרפתים, הרומנים והסינים. למרות שאני אישית יותר התחברתי עם מספר רומנים ורומניות כי הסינים היו ביישנים.

יצא לי להכיר את כולם יותר והרגשתי שאני מכירה אותם כל החיים.

הפרידה מכולם הייתה החלק הכי קשה, אני עד עכשיו לא מעכלת את כל מה שקרה. לא עברו מספר שעות אחרי שנחתנו וכבר התחלנו לדבר מחדש ולקבוע תאריכים להיפגש!

רק רציתי לומר לבסוף תודה מיוחדת ליובל גורן, המדריכה שלא היה אותו הדבר בלעדיה ולכל החברים שלי מהארץ ומחול

אוהבת

שיח

code32/42

Nathan

potatoes

יועז ב.ד גורן