קשת

היי

אני קשת פרי-טל, אני בת 15 והשנה נסעתי לאנגליה לעיר ששמה באת' לשבועיים.
כבר שבוע לפני בקושי נרדמתי מרוב התרגשות לקרת הנסיעה.

לא ידעתי למה לצפות והיתי מלאת חששות: איזה מין ילדים היו, איך תהיה המדריך, איך אני אסתדר כל כך הרבה זמן מיחוץ לבית בקיצור לחץ...

כבר מהרגע הראשון הבנתי שנפעלתי על קבוצה מעולה,כולם ממש נחמדים ונראה לי שכולם היו בחשש כמוני אבל בטיסה היה לנו הרבה זמן להכיר אחד את השני וזה נתן יותר ביטחון. 

כשהגענו לאנגליה היתה לנו נסיעה לבת' של שעתיים, בזמן הנסיעה היה נוף ממש מרהיב ואני ממש התלהבתי מהכל (במיוחד מהחיות שראיתי).

סוף סוף הגענו לבת' וישר לקחו אותנו לחדר אוכל לפני זה המשפחה שלי אמרה לי שהאוכל לא משהו שם ואפשר להגיד שהם צדקו האוכל לא היה משהו אבל הוא היה בסדר בסך הכל.

אחרי האוכל לקחו אותנו לראות את החדרים.

החדרים היו ממש יפים היה כל מה שצריך ממש הכל וגם היה מועדון עם פופים שבהתחלה הם לא היו נוחים אבל כשמתרגלים אליהם מבינים שזה כיף ואפשר לישון אליהם.

אחרי שעה התמקמנו והלכנו לפעילו הראשונה שלנו בסמר סקול קראו לה חפש את הצ'יף או את הטוטם, היה ממש כיף ומצחיק הסתובבנו בכל הקמפוס עצמו זה ממש עזר לנו להכיר את השטח ואת הקמפוס.

לאחר הפעילות היתה לנו שיחת ערב על הלוז של היום השני.

יום למחרת היה לנו מבחן של ההקבצות ואת הנסיון של הפעילויות (למי שנרשם לאומנויות) אני הלכתי לפעילות סוסים עם: ענבר, יונתן, עדן,שירי ואור.
היה ממש כיף בדרך, שרנו שירים על בובספוג והינו ממש שמחים, את זה אני לעולם לא אשכך.

בחוות סוסים חילקו אותנו לקמה קבוצות, הקבוצות שהיו המתחילים, למי שרק מתחיל לרכב, היו את המתקדמים למי שידע לרכב בסדר והיו את נבחרת הקפיצות.

בהתחלה אני היתי במתקדמים ואז עברתי לנבחרת הקפיצות למדתי לקפות מעל מכשולים ולשלוט יותר טוב בסוס.
אני ממש אהבתי לקפץ עם הסוס.
טוב כי זה היה אדרנלין מטורף והרגשה של עשיתי את זה זאת הסיבה שכל כך אהבתי את זה.

בלוז היומי שלנו היה כך: ארוכת בוקר 7:00 8:00 אחרי ארוכת הבוקר זמן להתארגן ואז לשיעור, שעתיים ואפסקה ואז עוד שעתיים וללכת לחדר אוכל לארוכת צהרים ואז התארגנו לפעילויות עד 17:00, ב17:00 חוזרים לארוכת ערב מנוחה בערך של שעה ואז פעילות עד 22:00, שיחה ב 22:00 ולישון.

בסמר סקול עצמו היו ילדים מכול העולם כמו איטליה, ספרד, טורקיה ועוד..
למי שהכי התחברנו לפי דעתי הם הטורקים.
 יום אחד ראינו אותם משחקים פריסבי ופשוט ביקשנו להצטרף הם אמרו כן ולאט לאט עוד ישראלים הגיעו ושחקו איתם. נראה לי שלכמה שניות כל הקבוצה שלנו שיחקה איתם עד הינו צריכים ללכת לשיחה אז בעשר אמרנו תודה וביי והלכנו למועדון לעשות שיחה ליום הבאה.

ליד לונדון הלכנו לפארק שהשם שלו היה התרו פארק. היו שם רכבות הרים מטורפות אני ממש נהנתי והלחנו למתקן אימה, אני לא ממש אוהבת מתקני אימה אבל סך הכל היה מצחיק ומפחיד.
היה לנו זמן מוגבל בתרו פארק אז עשינו את הרכבות ועוד כמה דברים לא הספקנו את כולם אבל לא נורא יש חויות זה מה שמשנה.

טוב זה הכול אני חושבת.
היה לי ממש כיף ואני ממש נהנתי וכמו שאח שלי אמר לי לפני הנסיעה:"להיות בסמר סקול זה לזכות לחוויה ולחברים לחיים".