היי,
קוראים לי טליה מירון ויצאתי השנה לסאמר סקול בלונדון במרכז Harrow Discovery.
זאת הפעם הראשונה שאני יוצאת לסאמר סקול, ויצאתי לבד, אז בהתחלה ממש פחדתי שאני אהיה לבד ולא אכיר אף אחד. אבל טעיתי בגדול- הכרתי בטיול הזה כל כך הרבה אנשים מדהימים ופגשתי חברות לחיים.
בשדה התעופה בישראל זאת הייתה הפעם הראשונה שבאמת הצלחתי לראות את כולם ולהכיר את כל מי שיהיה איתי עכשיו שבועיים. כולם נראו ממש נחמדים, וכשעלינו למטוס לא היה רגע משעמם- כלם דיברו עם כולם והיה ממש זורם.
כשהגענו ללונדון בעיקר התלהבנו מהיופי של המקום הזה. הכל שם צבעוני ואין בית אחד שדומה לשני. הנוף מדהים ומלא בצבעים מיוחדים שאין בארץ.
הגענו למרכז Harrow ושם קיבלנו הדרכה על המרכז עצמו וקיבלנו את המפתחות לחדרים שלנו. אני הייתי בחדר עם מישהי שהתחברתי איתה כבר בשדה תעופה בארץ וגם היא באה לבד, וגם עכשיו שמרנו על קשר ואנחנו חברות ממש טובות.
ביום השני היה מבחן רמה, ואחרי זה יצאנו לטייל בלונדון.
יום אחר כך שיבצו אותנו בכיתות לפני רמה, והיינו עם עוד הרבה אנשים מהעולם בכיתה כמו יפנים, סינים, צרפתים, איטלקים וארמני.
כל יום אחרי ארוחת הבוקר היו לנו 3 שעות של שיעורים, אבל השיעורים ממש לא היו כמו בבית ספר: למדנו שעה וחצי מחוברת ושעה וחצי היה לנו פרוייקט. הפרוייקטים היו למשל להקים מדינה משלנו או להמציא הצגה ולהציג לכל הקבוצות האחרות.
אחרי זה הלכנו לטייל בלונדון. היינו בהרבה מקומות מפורסמים כמו London Eye, Oxford Street וכמה מוזיאונים כמו ה-National Gallery ו-British Museum . ביקרנו גם בערים אחרות כמו Oxford וBath.
וברור שהיה לנו זמן לשופייייינג!!
כמעט כל יום היה זמן לשופינג, והמקומות היו מלאים בכל מיני דברים ממש מיוחדים.
ובקשר לאנשים מהעולם-
הכרתי כל כך הרבה אנשים מהעולם שהרגשתי בשבועיים האלה שהיינו יחד שאני מכירה אותם כל החיים, והכי חשוב- דיברנו איתם אנגלית כללל הזמן.
עד עכשיו אני בקשר עם כולם.
כל האנשים מהעולם הראו לנו כל מיני דברים שהם הביאו מהבית, בעיקר היפנים שהביאו לנו כל מיני דברים מיוחדים שיש בארץ שלהם כמו אוכל מיוחד והמניפות שלהם.
האוכל היה ממש לא משהו, אז תביאו הרבה דברים מהבית (שיהיה לכם גם מה להביא ולהראות לאנשים מהעולם :-) )
ביום של הטיסה חזרה לארץ נפרדנו בעצב מכל האנשים מהעולם והבנו שאולי לא נראה אותם שוב... היה ממש עצוב...
בשדה תעופה של לונדון היה גם ממש זורם, חיכינו הרבה זמן שהעמדה של אל על תיפתח ובזמן הזה היו הרבה צחוקים וכמה בנות עשו צמות...
הטיסה הייתה טיסת לילה אז הגענו לארץ בבוקר ונפרדנו מכולם. היה ממש עצוב אבל שומרים על קשר ואני אף פעם לא אשכח אף אחד מהאנשים שהכרתי בחוויה המדהימה הזאת.
יש עוד כל כך הרבה מה לכתוב... אלה היו השבועיים הכי טובים בחיים שלי ואני לא אשכח אותם, גם בגלל האנשים וגם בגלל החוויות :-)
אז לכל מי שמתלבט אם להירשם לסאמר סקול ואם להירשם לבד- אז תירשמו כי אתם לא תתחרטו!!!
